מה אפשר לענות לילדים קטנים שיודעים היטב מה זה רופא, מה זה בית חולים, כמה רופא חשוב וכמה אנחנו אוהבים אותו ואיך הוא מציל אותנו וכולי, כאשר הם שואלים על עניין הרופאים במדינה הזו?
מה יענו הרופאים שילדיהם הפרטיים רואים כמה אבא או אימא עובדים קשה, חוזרים הביתה לעתים לא קרובות, תמיד עייפים. איך אנחנו מרגישים מול רופאים שיש להם תפקיד מקודש בחברה האנושית שמשקיעים שנים, ימים ולילות בלימודים, שעוזרים להורים מבוגרים, לילדים הקטנים, לתינוקות שלנו, לפגים, מצילים את חיינו אחרי תאונות, מלחמות, מעודדים אותנו בבית החולים או בקליניקה. ממש פסגת המקצועות האנושיים, מלאכים בלבן וכולי וכולי?
אני מתביישת שכך מתנהגים לרופאים שאני מכירה ולאלה שלעולם לא אפגוש, מתביישת, שהם מקבלים שכר עלוב, עובדים פי עשרה מכל עובד נמל, הממשלה מתעללת בהם כמו שלטונות ההגירה במסתננים מסודן, כאילו לא בחרו במקצוע מקודש, נשבעו לחולים, חיים מתוך חוש גבוה במיוחד של אחריות, כולם צריכים אותם בשלבים שונים של הזמן החולף, בלעדיהם, אנחנו, לא פעם, א-ב-ו-ד-י-ם.