אין ספק שהתיקון יגן סוף סוף, אם כי לא באופן מלא, על כלל הציבור הנפגע יום יום מהקשת הבלתי נסבלת של הוצאת דיבתם רעה, כביכול בחסות החוק.
חיסולי חשבונות נרקמים, בחסות החוק כביכול, בין מקורות המידע, שלרוב לא נבדק ולא בטוח שהוא נכון, לרוב המקור עצמו אינו אמין, לבין עיתונאי זה או אחר שמתחנן לקבלת מידע תקשורתי או חדשותי בכדי להסדיר את עצמו ולכן אצה לה הדרך לפרסם בלי שום ביקורת או בקרה עצמית.
השילוב הזה, בין מרע לבין עיתונאי שוחר פרסום לבין הקלות הבלתי נסבלת של הריצה לפרסום, כשמנגד חוק איסור לשון הרע וגם הפסיקה השלטת אינם מאפשרים את חשיפת המקור - הורס לעיתים פרנסה של אדם, אפילו חיי אדם, אפילו חיי אדם, משפחתו וכיו"ר - לעיתים רבות מדי ללא בסיס. התיקון לחוק בא בצדק ובזמן, למנוע יצירת עוול שכזה.
אין זה אומר שאין עיתונאים מקצועיים ורציניים היושבים בתוכנו, שהם לא יעשו כן, גם ללא תיקון לחוק; ואין זה אומר שאין מקורות מידע אמינים אך לצערנו יש ויש הרבה גורמים אינטרסנטיים שמחסלים חשבונות בסיוע חלק מהעיתונאים ובמחסה של החוק כביכול.
התיקון בא להבהיר וגם להזהיר שעיתונאי או מקור יהיו חשופים יותר ופחות מוגנים מאחריותם לפרסומי דיבה חסרי שחר או שפורסמו טרם זמנם, טרם שנבדקו.
לעיתים, עצם הפרסום החדשותי, גם אם הוא כוזב - כבר עושה את הנזק שבדרך כלל לא ניתן לתקנו ועד שבתי המשפט דנים בדבר, אפילו מתקנים את העוולה - העוול כבר נעשה, הנזקים כבר נעשו וחיסול החשבונות בפועל "הצליח".
דני סנדרסון שר: "אלף כבאים לא יצליחו לכבות אותי" ואני אומר אלף כתבות מתקנות, התנצלויות - אפילו פיצוי כספי - לא יצליחו לתקן ולא יצליחו להחזיר לבקבוק דיבה שהוצאה בחוסר אחריות, בבחינת מעוות לא יוכל לתקון.
כוונת התיקון לחוק היא להרתיע את אלה שמצאו כלי תקשורתי למימוש גחמותיהם בחסות החוק!.
כל המלעיזים נגד התיקון לחוק הם דווקא מערכת העיתונות והמדיה שכרגע נדרשת מהם יותר אחריות, יותר מקצועניות ופחות התלהמות ולחיצה על הדק הפרסום בלי לקחת בחשבון את ההשלכות למקום שהפרסום נבע משיקולים זרים.
צודק ראש הממשלה, המצדד בתיקון לחוק, שעה שהתיקון לחוק, דווקא מחזק את הדמוקרטיה שלנו ולא מותיר בידי העיתונות את יכולת ההשתלחות וההתלהמות ללא נטילת אחריות ממשית.