ים המלח לחילוני

כעת, אחר שב"ה הים הנסוג לא עלה לגמר המופלאים, יורשה לנו לומר כמה מילים לגופו של עניין. ובכן, ההמלצה שלנו הייתה לא להצביע. ממש כך. ויתרה מזו, אילו היו כל קוראינו מצביעים בעד ומטים את הכף, ייתכן שאף היו לכך השלכות מרחיקות-לכת. ובמה דברים אמורים. ובכן הכל יודעים כי ים המלח אינו מקום בילוי גרידא, הוא גם מקום ריפוי לחולים כרוניים אומללים שהרפואה הקונבנציונלית התעייפה מהם או שהם עצמם כבר קצו בה. אין צורך להיכנס לפרטים של אלו, אך בהחלט מדובר במקרים בלתי נעימים. מי ים המלח והבוץ שבו ידועים בכל העולם בסגולותיהם הרפואיות לטיפול בבעיות נשימה, בכאבי שרירים ובמחלות עור טרחניות. במרכזים הרפואיים, במכוני הספא, במרפאות ובבתי מלון שבים המלח מציעים טיפולים למטרות שונות. יתרונותיו של ים המלח כאזור של התרפאות נעוץ לא רק במלחים ובמינרלים, אלא גם בסוג קרני השמש החודרות לעמק המופלא הזה שגם להן ערך ריפוי לא מבוטל. לא בכדי קופות החולים מכירות בשהייה בבתי מלון על חוף ים המלח כהוצאות רפואיות המוחזרות לאותם חולים ככל הוצאה רפואית אחרת שבסל התרופות המחורר שלנו. לבטח אתם מנחשים כבר את ההמשך הידוע: לכל העולם כולו יש זכות ואפשרות ליהנות ולהתרפא במקום פרט ל...ציבור החרדי כמובן. כיום מצויים לחופו של ים המלח מלונות המכילים למעלה מ-6,000 חדרים ברמות משתנות לתיירים מחו"ל ולישראלים הרבים היורדים לאזור. המקום הנמוך ביותר בגלובוס מהווה מוקד עלייה לרגל לתיירות מרפא מחו"ל. גלי תיירים, בעיקר מאירופה, מציפים את ים המלח בעיקר בגלל ערכי המרפא של המקום לריפוי עור. למרות הכל אין אפשרות נאותה של לינה לחרדים ואפילו לצורכי ריפוי מול חוף ים הדממה הזה. הן מבחינת כשרות והן מבחינת צניעות. בהקשר זה יודגש כי אומנם באלול האחרון נחנך בים המלח חוף נפרד ונפלא בעלות של כמה מיליונים טובים שמומן כולו בידיים אמיצות על-ידי מועצה איזורית תמר ובעמלו של שר הפנים ר' אלי ישי שבאו לתקן את העוולה הזו ממש, כאן המקום לברכם כי תחזקנה ידיהם ויזכו להשלים את השוויון הלאה לטובת הציבור שומר התורה. דא עקא כי הנה לא מכבר כותב השורות התבקש לדאוג ליהודי חשוב שנשלח על-ידי רופאיו אל ים המלח לתקופה בת שבועיים. ניסינו למצוא מלון מתאים, עברנו מלון אחר מלון והכל לשווא, אין מצב. חוץ מהתארגנויות פוטנציאליות פעמיים בשנה-פלוס אין כלום. גם מה שמארגן ארגון המורים הסיעודיים של מחלקת הלשעברים בעירייה אינו עונה על הדרישות היומיות.

אולי אין אנו רשאים להתלונן כי מלון הוא מקום עסקי, ואולי הציבור החרדי אינו מסוגל למלא מלון גדול כל השנה, אולם מאידך-גיסא עם כל הסובסידיות והעזרה הממשלתית שבעלי המלונות במקום מקבלים, ניתן היה לדאוג לפחות למלון קטן או לחלקו על טהרת היהדות הנכונה. אם בגרמניה למשל מסבסדים לחולי מחלות עור מסוימות טיסה וטיפול במי ים המלח, מותר גם לנו לחשוב על הכיוון. ואגב, מאחר שחוק בריאות ממלכתי מצווה להעניק בריאות לכל האזרחים במידה שווה, ואכן הקופות מממנות שהייה בים המלח, מדוע החרדים מופלים בכך שהם אינם יכולים לנצל את ההטבה הזו, פרט לאותן התארגנויות פרטיות שלרוב אף מסתכמות במחירים כפולים מפולפלים וממולחים, ממה שהמלונות מציעים בשאר ימות השנה. ובנוסף, התפרסם גם לאחרונה שהמדינה תואיל להשתתף בעלויות של מימון עבודות קציר המלח כדי שמפלס המים ימשיך להיות מתאים למלונות בסביבה. זאת אומרת שאני ואתה נממן את המשך קיום המלונות, משמע מגיעה לנו זכות המילה בדבר המשך תפעולם לגבינו. הנס של החרדים היה עד כה שבזכות חוסר התיירות בזמנים ובמקומות מסוימים, הסכימו גם לארח אותם כבני אדם של ממש, בזמנים מסוימים באותן התארגנויות פרטיות לפחות. ובהקשר זה כדאי להזכיר את דברי שר התיירות ערב ההצבעה כי משמעות זכייתו של ים המלח בתחרות הייתה אמורה להיות "תוספת של מאות אלפי תיירים מדי שנה, יצירת אלפי משרות חדשות ושיפור תדמיתה של ישראל כיעד תיירותי בעולם". ובמילים אחרות, תוספת של מאות אלפי תיירים מדי שנה הייתה דוחקת את רגלינו אנו במישרין, ואף שיפור תדמיתה של ישראל כיעד תיירותי בעולם לא בהכרח שהיה מביא הרבה קדושה וטהרה לארץ הקודש. שכן בכל מקרה דומה כאשר במשרד התיירות הוכרחו לרקוד "מה יפית" לפני התיירים מהעולם הגדול (כמו בתקופת המילניום למשל) זה היה נראה גרוע מבחינה יהודית ולא ממש משתלם מההיבט החינוכי לדור הבא. ובמחשבה שנייה, הפלא הגדול היה דווקא שלא זכינו להימנות בין פלאי עולם, כי לא כפלאינו פלאיהם, ולא גורלנו ככל המונם. לא ביקשנו אילת ולא תל אביב. ביקשנו בריאות נורמלית שאנו משלמים עליה כמו כולם ולא מקבלים את התמורה כמו כולם.