הפרטת קרנות הפנסיה שאמורה הייתה להגדיל את התחרות לא היטיבה עם האזרחים, כשמיד לאחר ההפרטה הגיעה עליה חדה בעמלות על הביטוח הפנסיוני. עד שנת 1995 קרנות הפנסיה הוותיקות, הורשו לגבות מקסימום דמי ניהול של 3.5 אחוז מההפרשות של העובדים לפנסיות. בשנת 1995 לאחר יצירת הקרנות החדשות שכבר הופרטו חלקית קפצה העמלה ל-8 אחוז, יותר מכפול ממה ששילמנו בעבר. המפנה הגדול הגיע בשנת 2003, כששר האוצר
בנימין נתניהו החליט להפריט לחלוטין את קרנות הפנסיה, ומכר אותם לחברות הביטוח. הפרטה זו הובילה לעליה דרסטית בעמלות שאנחנו משלמים על פנסיה, כאשר חברות הביטוח התחילו לגבות שישה אחוזים על סכומי ההפקדה, ועוד חצי אחוז מהחיסכון הצבור (שהם כמו גבייה של 5 אחוז על סכומי ההפקדה).
נוסף על עמלות אלה הוסיפו חברות הביטוח עמלות על ביטוחי נכות וביטוחי שארים, שבעבר היו כלולים בדמי הניהול, וגבו עליהם עמלות נוספות שנעו בין 7 אחוז ל-15 אחוז. לפי דוח מכון אדווה, במקום לשלום 3.5 אחוז על דמי ניהול כמו ששילמנו עד שנת 1995, היום אנחנו משלמים בין 15 ל-20 אחוז, עליה שעולה לנו מאות אלפי שקלים בחיסכון הפנסיוני.