"למינים ולמלשינים אל תהי תקווה"

התערבותה של גב' קלינטון בענייני היהדות איננה דומה להתערבותה והתערבות אישים אחרים בפוליטיקה הישראלית. ההתערבות האמריקנית הכללית בענייני ישראל במזה"ת לקוחה מחיים גשמיים טריוויאליים של מעצמה עולמית על מדינת החסות שלה. גם המקורות התורתיים שלנו - ובמיוחד בפרשת "וישלח", מלמדים אותנו שדבר טבעי הוא שיש לסבול עול מלכות גויים מבחינה גשמית. אך כאשר הנוכרי אמור להכתיב לנו דרך "רוחנית" משלו ונגד תורת ישראל, אזי, אז אנו מצווים להיהרג ולא לעבור על דתנו וחג החנוכה הקרב ובא הוא הדוגמה לכך. גב' קלינטון - בשונה משאר האישים האמריקנים, ניסתה להתערב לאחרונה בסוגיה דתית כמו האישה ביהדות, וגם זאת בלי להבין כלל שאותן נשים יהודיות חפצות במערכת הצניעות - שנגדה יצאה הגב' מארה"ב, וטענה כי מערכת זו באה על נשות ישראל בכפייה. נשאלת כאן השאלה: מדוע דווקא גב' קלינטון היא זו התוקפת את היהדות - מהצד הרוחני, ולא אובמה למשל או אפילו נשים אמריקניות במעמד בכיר? התשובה פשוטה: מאחר שהנוכרי - על-פי המסורה היהודית שלנו, איננו אמון על המאבק הרוחני נגד היהדות כמו שהוא אמון על הדיכוי הגשמי שלנו. הרי שיש תמיד, במקרים כאלה, לחפש את היהודים שהסיתו אותו לכך ושעליהם אנחנו מתפללים שלוש פעמים ביום - "למינים ולמלשינים אל תהי תקווה". מהימים שעוד לפני המרד שהביא לנו את חג החנוכה ועד היום תמיד היה בנמצא איזשהו "יהודון" ש"יסביר" לנוכרי מדוע הדת היהודית היא "פרימיטיבית" ויש להכות בה. עד אז הנוכרי היה ירא מהעוצמה הרוחנית היהודית וסגד לה אך מש"קיררו" עבורו את המים ונימצא היהודי או היהודים שיוציאו דיבתם על אמונתנו וחוקינו, מיד שאב הנוכרי התורן אומץ ויצא נגד דתנו. כך זה היה עם המתייוונים בחנוכה - ששכנעו את ההלניסטים כי היהדות ניתנת למחיקה, כך זה היה בצרפת הנוצרית של ימי הביניים כשיהודים גילו לכמרים מה כתוב בגמרא ובשל כך באה גזירת שריפת התלמוד, כך זה היה ברוסיה כאשר המסכילים ביקשו מהצארים לשנות את החינוך היהודי הדתי , כך זה היה במדינות הקומוניסטיות כאשר הקומוניסטים היהודים היו חיל החלוץ האתאיסטי נגד היהדות וכך זה היה שוב ושוב כאשר יהודים הקלו ראש בדתם והסיתו את הנוכרים נגדה. גם לזוג קלינטון יש "יהודי חצר" כזה המסית אותם נגד מורשת ישראל מעידנא קדמא, שבלעדיו לגב' קלינטון לא הייתה סיבה לבקר את דת ישראל ולהתערב בנושא לא לה. ה"יהודון" של משפחת קלינטון הוא "חתנם" המהולל ה"נשוי" באושר ובמיוחד בעושר לביתם צ'לסי. זהו קונסרבטיבי מתבולל שבשביל ההצגה הביא עימו ל"חתונה" "ראביי" כמותו וערכו טקס שם חיללו שם שמים עם טלית לצד הכומר. הילדים - דהיינו, הנכדים של הזוג "המלכותי" לשעבר מארה"ב, כבר לא יהיו יהודים אבל כל זאת לא מפריע ל"חתן" ול"שוויגר" שלו ל"שחק אותה" יהודים ולהביע דעות שלא להם בסוגיה היהודית. לקראת חג החנוכה הקדוש - שבו המלחמה על קיום תורת ישראל עומדת בראשו, בטח ה"חתן" ו"משפחתו" החדשה "יחגגו" (כמו מתבוללים רבים אחרים בעולם...) את חג החנוכה לצד החגא הנוצרי של ה"מולד" ושני ההפכים הגמורים יהפכו לאיחוד "רוחני" של מתבולל בעמיו, ובין נגיסה אחת לנגיסה בסופגניה ועם טעימת כבד בשמנת, "ימכור" ה"חתן המפואר" ל"שוויגר" שלו עוד כמה "סודות" של עמארצות על היהדות שמעולם לא הכיר וכל זאת כדי שה"שוויגר" (ואולי גם ה"שווער"...) תוכל להסית טוב יותר נגד נשות ישראל הצנועות בפרט ונגד היהדות בכלל. אלה הם הרפורמים והקונסרבטיביים - זו דרכם עוד מימי גרמניה של ביסמרק, והם, בע"ה, יעברו מן העולם כפי שעברו ממנו הצדוקים, הבייתוסים והקראים. דרך אגב, אילו יכולתי לענות לגב' מארה"ב הייתי עונה לה ששום יהודיה שומרת מצוות לא עוללה לה מעולם איזשהו נזק אך דווקא יהודיה פוקרת ומופקרת (ללא "שאל" או רעלה) כמעט הרסה לה את הקן המשפחתי...