מה עוד צריך בן אדם לעשות?

באופן מקרי לגמרי יצא לי לשמוע תוך יומיים גם את הרצאתו של אלוף (מיל.) עמנואל סקל על ספרו "הסדיר יבלום - כך הוחמצה ההכרעה בסיני במלחמת יום הכיפורים" וגם את הרצאתו של פרופ' אורי בר יוסף על ספרו: "המלאך - אשרף מרואן, המוסד והפתעת מלחמת יום הכיפורים". התמונה הכוללת, שנחשפת בשתי ההרצאות, המשלימות אחת את השנייה, היא מחדל נוראי הגובל בשלומיאליות. המחדל מתחיל בגיוסו של מרואן אשרף, שלא היה דמות בלתי ידועה למודיעין שלנו אולם נאלץ להתקשר מספר פעמים במשך חצי שנה, עד שכמעט התייאש, לשגרירות ישראל בלונדון בהצעה לשתף איתנו פעולה ופנייתו, משום מה, לא מועברת לאנשי המוסד שהיו אמורים לטפל במקרים כאלה. הקשר איתו נוצר בכ"ז והוא גויס רק לאחר שמישהו נזכר באופן מקרי לגמרי, בשיחת הטלפון , שהגיעה ממרואן לשגרירות . המחדל ממשיך , כשאינפורמציה מדויקת לחלוטין על תוכניות המלחמה המצריות ולוח זמנים מעודכן לביצוען, בעצם, נזרקת לפח...בסופו של דבר גם זהותו של מרואן - המרגל החשוב ביותר בתולדות המדינה - נחשפת ע"י אלוף ((מיל.) ) אלי זעירא, ומרואן נרצח,כנראה, ע"י המצרים . למרות ההפתעה, שתפסה אותנו לא מוכנים, בלשון המעטה, מוכיח עמנואל סקל באותות ומופתים ( מניסיונו האישי כמג"ד בחטיבת שיריון בקו הראשון בתעלה, מהקלטות של מערכת הקשר, ע"י ניתוחים של חקר ביצועים, ממסמכים, ראיונות ועוד), שע"י פעולה נכונה של כוחותינו ניתן היה תוך כמה שעות לבלום ולסכל את המתקפה המצרית. הוא מוכיח, לדוגמא, שמידע - הכולל צילומי אויר חשובים ביותר - לא הועבר ע"י חיל האוויר לכוחות "הירוקים". שהחלטות ואישורים ניתנו ע"י הרמטכ"ל בתהליך ביורוקרטי מסורבל ובאמצעות פתקים תוך כדי ישיבת ממשלה, ללא בדיקה רצינית מוקדמת. כל זאת תוך כדי מלחמה קשה ומרה. הנ"ל הן רק דוגמאות בודדות מהמחדל המודיעיני והצבאי, שנתגלה במלחמת יום הכיפורים. שתי ההרצאות מוכיחות, שלניתוח אירועים היסטוריים, בדיעבד, יש לנו יכולות מצוינות.

המאבק לשילוב מערכות לייזר בהגנת המדינה

סימן השאלה הגדול הוא האם אנחנו מגלים את אותה יכולת גם בהפקת לקחים והסקת מסקנות לגבי העתיד, בהנחה שתרחיש המלחמה לא יחזור על עצמו במלחמה הבאה. כמו-כן השאלה היא: מה צריך לעשות אדם או קבוצת אנשים אשר יודעים כבר היום איך תראה המלחמה הבאה וכמה היא תהיה קשה הן בנפגעים והן בנזקים למטרות צבאיות ואזרחיות? ובכן, אין כאן שאלה תאורטית בלבד. מדובר במומחים של עמותת "מגן לעורף" הנאבקים כבר מספר שנים לשילוב מערכות לייזר בהגנת המדינה. ד"ר עודד עמיחי - מומחה בעל שם עולמי למערכות לייזר אשר יזם וליוה את הפיתוח והניסויים של מערכת ה"נאוטילוס", שפותחו בארה"ב במימון חלקי של מדינת ישראל ועל-פי ספציפיקציות של מערכת הביטחון. המערכת נוסתה בהצלחה מלאה וירטה במהירות האור מפצמ"רים ופגזים ועד רקטות וטילים. יוסי ארזי - טייס קרב אל"מ (ב(מיל.)) , עוסק מעל 30 שנה בפיתוח מערכות נשק, היה אחראי למערכות האלקטרוניות של חיל האויר וליוה את פיתוח מערכת הלייזר מתחילתה. ד"ר נתן פרבר - מרצה לשעבר בפקולטה לאוירונאוטיקה בטכניון ומדען ראשי לשעבר בחטיבת הטילים של תע"ש. צבי שור - תא"ל (מיל.) שמילא שורת תפקידים בצה"ל כשהאחרון בהם יועץ כספי לרמטכ"ל וראש אגף התקציבים של משרד הביטחון.

"זרקו לפח" מערכת יעילה

מה צריכה לעשות חבורת אנשים כזאת אשר רואה בעיניים את המחדל הבא, עם כמויות הנפגעים וההרס האדיר. הכל כתוצאה מהעובדה שמערכת הביטחון "זרקה לפח" את מערכת הלייזר היעילה - הן מבצעית והן כלכלית - שפותחה על בסיס הטכנולוגיה העתידנית המתקדמת ביותר ובחרה להגנת המדינה במערכות יירוט מבוססות טילים בלבד. מערכות טילים עם עלויות אדירות - הן בהצטיידות והן בשימוש, שההצטיידות הבלעדית בהן תביא את מדינת ישראל בעת מבחן לעברי פי פחת... האם יש אופציה, לקבוצת אנשים מומחים עם רקורד כמו שלהם לראות את המערכת מפקירה את בטחון המדינה ולהרים ידיים, לשבת בבית ולחכות לקטסטרופה? כאזרח, המודאג הן מאיומי הטילים והרקטות הקונבנציונליים והן מהאיום האירני, אשר מכסים, על-פי המומחים, את כל שטחה של מדינת ישראל, אני קורא למערכת הביטחון להתעשת, להניח את האגו בצד ולבחון מחדש את הנושא. לפוליטיקאים, לאמצעי התקשורת, לראשי הרשויות המקומיות, קציני הצבא בקבע ובמילואים ולכל אזרחי המדינה אני קורא ללחוץ על המערכת, בכל דרך לגיטימית אפשרית, כדי שתצטייד גם במערכות לייזר, לפני שיהיה מאוחר. לאלוף (מיל.) עמנואל סקל ואולי גם לפרופ' אורי בר יוסף אני מציע להתחיל לכתוב את הספר הבא. הפעם על המחדל העתידי, לפני שיתרחש.