בעולם הוירטואלי של האינטרנט מלמדים אותנו קצרנות. ללחוץ על כפתור LIKE הוא שיא החוצפה. מה התוצאה של הקלקה זו? בינוניות?! - אני סבור שעולם הפייסבוק כמו עולמות דומים נוצרו על-מנת ליצור אינטראקציה בין בני אדם. אם בעבר היינו יוצאים מהבית למפגשים חברתיים, הרי שהיום אנו מעדיפים לשבת בפיג'מה בבית, ליד הטלוויזיה, עם המשפחה או לבד, ולהפגש עם חברים, מכרים, עמיתים ואנשים חדשים שמוגדרים "חברים" בעולם הוירטואלי, למרות שמעולם לא שוחחנו איתם, לא כל שכן נפגשנו עימם.
הריקוד של שני זרים על רחבת הריקודים ההומה מזמין את הרוקדים להיכרות בה ניהול שיחה הוא ההישג העיקרי. אנחנו נוטים להשוות בינינו כמה "חברים" יש לנו בפייסבוק. הקלות הבלתי נתפסת של אישור חברות בהקלקה נולד מהפיכתנו מחברה לזאבים בודדים. והבדידות הזו הזמנית מאפשרת לנו לנהל "רומן" עם הרבה "חברים". כמה מאלה באמת מכירים זה את זה ? לשאלה הזו אני סבור שהתשובה ברורה. אולם, החברות הזו נמדדת בתגובות. ההישג הגדול של עולמות חדשים, מהירים, זמינים תעבור שינוי ותאפשר פיתוחו של דו שיח שהתועלת ממנו תהיה החייאת השיח הציבורי, הדיון הפורה. הקצרנות של "אוהב" / "לא אוהב" תשאר מנת חלקם של סוקרים למיניהם שזו מלאכתם. השחור והלבן יהפכו לאפור שמהווה רוב, במקום קיצוניות יתפתח הדיון מחדש.
לחיות בשלווה עם עולם האינטרנט המחאה החברתית שגעתה בחודשי הקיץ החמים הייתה סוג של קיצוניות. קל להתחבר אליה מכיוון שהיינו מאחורי סורגי הוירטואליות. היציאה לרחוב, ההזדמנויות החדשות לפגוש ולהכיר פנים אל פנים החזירה את הסומק לחיינו. אם העולם הערבי החל את השינוי באמצעות האינטרנט, מדוע אנו לא משכילים להחזיר עטרה ליושנה?,
דפני ליף צעקה, לקחה את הקיצוניות עד הקצה המסוכן של אובדן, ולמזלנו היו איתה גם כמה בעלי דעה משכילים שהבינו שהקיצוניות שלה הרת אסון. לזכותה יאמר שהיא החלה, הובילה והוחלפה. לולא דפני ליף ועוד מספר צעירים לא היינו עוברים שינוי זה. אז האם ניסיונות ההשתקה הם העונש של קברניטי המדינה? האם הם למדו מהמהפכות בעולם הערבי? האם החשש שלהם משכפול ההצלחות במדינות אחרות הוא שעומד מאחורי ניסיונות החקיקה, הענישה, ההשתקה?
נראה לי שכן. מי שאינו מכיר את העולם הוירטואלי חושש ממנו. וכשרואים את השפעותיו על ההמונים לבטח גובר חששו. כולנו שמענו וחלקנו אף קרא את ספריו של ז'ול ורן על עולמות עתידניים. חלקנו נשבה בקסמי העתידנות, הלא נודע, אך רובנו חשש ממנו. מה יקרה ביום שנהיה שם? אל תנסו להביס - תצטרפו! תגידו לאן אתם רוצים להגיע ובעזרת הצעירים המכירים את נבכי העולמות החדשים תביאו גם אתם את השינוי. ויש פוליטיקאים שכבר למדו לחיות עם העולם של האינטרנט בשלום. אותם פוליטיקאים נמצאים פה וגם שם, זה אפשרי. כך הם מתחברים לשטח בקלות, חווים ומתרשמים, ואין לי ספק שחוויותיהם ותובנותיהם משפיעות ותשפענה היום ובעתיד.