לעצם השיחה האינטליגנטית שהתקיימה בין הרמטכ"ל לשר הביטחון בענייני בנות אין לי הרבה להוסיף. הכל נכתב בנושא, מטוב ועד רע. דעתי היא שלא מדובר בשבר ערכי או בקטסטרופה לאומית. אם נהיה כנים, מדובר בסוג של הומור שטחי (תרתי משמע), שמרביתנו "חוטאים" בו על ספל בירה או במפגש גברים אחר. אין מה להתגאות בכך, אבל זה חלק בלתי נפרד מההווי הגברי. הבעיה אינה באמירה עצמה, אלא בתחום שונה לחלוטין. זה התחום שבו ממוקם האדם בסקאלה שבין גאון לטיפש, ומתאפיין בכמות השכל הזמין בנקודת זמן. בתחום הזה אהוד ברק כושל כל הזמן (כפלשתיני היה חובר למחבלים, היעדר גבול עם פלשתינים מסוכן מהפצצה האירנית, וכאירני היה רוצה פצצה גרעינית), ובני גנץ כשל (לפחות בפומבי) לראשונה. כש"האדם הסביר" רואה עיתונאי ברדיוס קליטה ומשחרר אמירות שיש בהן להזיק לעצמו באופן מהותי והלשון עדיין מקדימה את המוח – יש בעיה. אם המוח היה פועל לפני הלשון, הוא ודאי היה מעביר אותה לניוטרל. אבל זה לא קרה/קורה אצל הנ"ל ובעיית הבעיות אינה בתחום האישי אלא בתחום הציבורי. אם כך פועל שם מנגנון החשיבה, איך נוכל לסמוך על שיקול דעתם של ראשי הביטחון שלנו בנושאים קיומיים יותר משירת נשים? מפחיד לאללה.

השמאל לזרמיו פצח בזעקה נוראית מול תהליך שהוא מכנה "חקיקה אנטי דמוקרטית". למקהלה המתנגדת והמתקוממת נגד התהליך הזה הצטרפו גם נשיא המדינה שמעון פרס: "סטייה מהדמוקרטיה", ראש הממשלה בנימין נתניהו: "אתנגד לכל חוק שעלול לפגוע בעצמאות בתי המשפט", נשיאת בית המשפט העליון דורית ביניש: "נגד בית המשפט העליון מתנהל מסע הסתה ודה-לגיטימציה על-ידי חברי כנסת ושרים במטרה לפגוע בבית המשפט ובשופטיו" (מבלי לנמק...), שר הביטחון אהוד ברק: "לא ניתן יד לפגיעה בבית המשפט העליון", דן מרידור: "אני לא אהיה שם", היועץ המשפטי יהודה וינשטיין: "לא אוכל להגן על החוק". וכי ההצעות של חברי הכנסת אקוניס וקירשנבאום פוגעות בזכויות חוקתיות כמו חופש הביטוי, חופש ההתאגדות והזכות לשוויון? לכאורה התארגנות נאורה של מרבית ההנהגה הבכירה מכל הקשת הפוליטית נגד משהו איום ונורא – פגיעה אנושה בדמוקרטיה הישראלית. האומנם? כדי לעסוק בפרטים ולא בספינים ובהצהרות, חיפשתי איך ניתן לקבץ את ליבת האינפורמציה בנושא ואין שיטתית ויסודית כמו הקרן החדשה לישראל בעבודת איסוף נתונים ופרסומם בטון המתאים למשנתם. אמרתי לעצמי – נזרום עם הקרן. לקרן החדשה לישראל יש זרוע הקרויה "שתיל". שתיל מציגה עצמה בלשון זו:

• "שתיל הוא מרכז המספק שירותי תמיכה וייעוץ לקידום שינוי חברתי בישראל. מאז היווסדו בשנת 1982, על-ידי 'הקרן החדשה לישראל', פועל שתיל בשורה הראשונה של המאבק לשינוי חברתי בישראל. שתיל פועל למען צדק חברתי וכלכלי, זכויות האדם והאזרח, פלורליזם דתי ותרבותי, עולי אתיופיה וחבר העמים לשעבר, מזרחים, קידום זכויות הפלשתינים תושבי ישראל וקידום נושאי סביבה וקהילה.
  כמרכז לפיתוח יכולות של ארגוני שטח לשינוי חברתי, שתיל מעצים קהילות מוחלשות על-ידי הקניית כלים לשיפור חייהן ועל-ידי בניית ארגונים המקדמים שינוי חברתי לטווח ארוך. שתיל נענה לצרכים הנובעים מהשטח וכן פועל באופן פרואקטיבי - מגיע לציבור הנמצא בשוליים הכלכליים והגיאוגרפיים של החברה ומחזק את כוחו על-ידי יצירת פורומים של ארגונים.
  כארגון מוביל בישראל לבניית יכולת, מונה שתיל ליועץ מיוחד למועצה הכלכלית חברתית של האו"ם, אקוסוק (ECOSOC). מינוי זה מצטרף למעמד המיוחד של שתיל באו"ם, כמלכ"ר המקדם את המטרות של האו"ם. פעולת שתיל מחזקת את הדמוקרטיה בישראל על-ידי עידוד אזרחים להיות מעורבים בתהליכים שלטוניים וחיזוק השאיפה לצדק חברתי וכלכלי. עם משרד ראשי בירושלים וחמישה סניפים ברחבי הארץ, מסייע שתיל ליותר מ 1,000 ארגונים והתארגנויות לשינוי חברתי בשנה, בשלבי הקמתם ובפעולתם השוטפת".

מה אומר? נופת צופים. בליל של כוונות טובות וגם קביעה נחרצת כי פעילותם הברוכה "מחזקת את הדמוקרטיה בישראל".

וכך הגענו לעיקר: באתר האינטרנט של שתיל, בכותרת "הצעות חוק אנטי דמוקרטיות על שולחן הכנסת" אנו מוצאים את הרשימה הבאה, כשלכל סעיף הוספתי הערה/הארה משלי:

• הצ"ח הנכבה (אלכס מילר) – לפיה מי שיציין את הנכבה כיום אבל על הקמת מדינת ישראל – ייאסר. סטאטוס: הצ"ח עברה בקריאה ראשונה וצפויה לחזור לוועדת חוקה להכנה לקריאה שנייה-שלישית.

• שתיל רואה בציון הנכבה – כלומר הכרזה שמדינת ישראל היא האסון של חלק מאזרחיה - חיונית לדמוקרטיה.

• הצ"ח איסור הסתה (זבולון אורלב) – לפיה תתוקן עבירת ההסתה כך שמי שיפרסם קריאה השוללת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית – ייאסר. סטאטוס: עבר טרומית. עשוי להגיע לוועדת חוקה להכנה לקריאה ראשונה.

• כלומר מותר להסית לשלילת קיומה של מדינת ישראל – זה דמוקרטי.

• הצ"ח הצהרת נאמנות לאזרחות (דוד רותם) – לפיה כל אזרח יהא חייב להצהיר נאמנות לישראל כמדינה יהודית, דמוקרטית וציונית, ולשרת שירות צבאי או לאומי. סטאטוס: ההצעה לא זכתה לתמיכת ממשלה.

• שתיל אינה ראה בנאמנות האזרח למדינתו ערך כלשהו, ומי שחושב אחרת אינו דמוקרטי.

• הצ"ח ועדות קבלה לישובים (דוד רותם, ישראל חסון, שי חרמש) – הצ"ח לפיה ועדות קבלה לישובים רשאים לדחות מועמדים שאינם מתאימים "להשקפת היסוד של הישוב", או למרקם החברתי של החישוב ועוד. סטאטוס: הצ"ח עברה קריאה ראשונה וצפויה לחזור לדיון בוועדת חוקה להכנה לקריאה שנייה-שלישית.

• שתיל אינה מכירה בזכויותיהן הדמוקרטיות של קבוצות אזרחים לבחור את שכניהם בישובים קהילתיים.

• הצ"ח מימון ע"י ישות מדינית זרה (אלקין ואחרים) – בהתאם להצ"ח על כל גוף או אדם המקבל תמיכה ממדינה זרה להירשם אצל רשם המפלגות, לדווח באופן מיידי על כל תמיכה לסמן כל מסמך ולהצהיר בתחילת כל דבר שנאמר על ידו כי הוא נתמך ע"י מדינה זרה. הצ"ח כוללת גם עונשים חמורים. סטאטוס: הצ"ח עברה הכנה לקריאה ראשונה בוועדה בנוסח המצומצם, וצפויה להיות מובאת להצבעה בקריאה ראשונה במליאה בנוסח זה, ולאחר מכן לחזור לוועדה להכנה לקריאה שנייה-שלישית.

• כלומר – לשתיל אין בעיה עם התערבות בוטה של מדינות זרות בעניינים פנימיים של מדינה ריבונית.

• הצ"ח ההסתננות (ממשלתית) – בין השאר קובע חוק זה, כי מי שמסתנן דינו מאסר 5 או 7 שנים, לפי ארץ המוצא. וכך גם מי שמעניק לו סיוע! הצ"ח ממשיכה במגמה של דה-לגיטימציה לארגוני זכויות אדם וסיוע, כמו גם לפרטים, המסיעים לפליטים ומהגרי עבודה. סטאטוס: הצ"ח נמשכה ע"י הממשלה, אך עיקריה אמורים לבוא לידי ביטוי בחוק אזרחות והגירה חדש שמנוסח בימים אלה ע"י משרד המשפטים, למיטב ידיעתנו.

• זה אומר כי שתיל לא מכירה בריבונות ובחוק של מדינת ישראל.

• הצ"ח איסור הטלת חרם (אלקין ואח') – לפי הצ"ח זו מי שיוזם, מקדם או מפרסם חומר שעשוי לשמש כבסיס מידע להטלת חרם – עובר עוולה נזיקית ועבירה פלילית והוא יחויב בפיצוי הנפגע כלכלית מהחרם, לרבות פיצוי מוסכם ללא הוכחת נזק של 30 אלף ש"ח. לגבי אזרח זר - תיאסר כניסתו לישראל למשך 10 שנים וניהול עסקים בישראל, ולגבי מדינה זרה – לא יועברו אליה כספים שחייבים לה מישראל, וניתן אף יהיה לפצות מתוכם את הנפגעים. סטאטוס: הצ"ח עברה קריאה טרומית ואמורה להידון בוועדת החוקה בתחילת המושב להכנה לקריאה ראשונה. יצוין, כי בוועדת השרים לחקיקה לא אושרו הסעיפים הנודעים לאזרחים ומדינות זרות, כנראה מטעמים של יחסי חוץ, וכן לא הסעיף הרטרואקטיבי.

• עולה מכך כי שתיל מקבלת כל יוזמה להחרמת המדינה וכלכלתה כדבר לגיטימי.

• הצ"ח שלילת אזרחות של מי שהורשע בטרור או ריגול (דוד רותם) – המדובר בהצ"ח שפוגעת בזכויות יסוד של אזרחי המדינה, באשר כאשר נשללת האזרחות (זכות יסוד לכשעצמה), גוררת שלילת הזכות גם פגיעה בשורה ארוכה של זכויות יסוד הנגזרים ממנה. כל זאת כאשר בחוק הפלילי קבועים כלים להתמודד עם מי שהורשעו בטרור או ריגול. סטאטוס: הצ"ח נדונה בוועדת הפנים וצפויה להמשיך להידון בה להכנה לקריאה ראשונה.

• שתיל לא רואה בבגידה עילה לביטול אזרחות.

• הצ"ח העמותות (איסור תביעות בחול נגד פוליטיקאים או קצינים) – לפיה לא ינתן איושר להקמת עמותה, או לחלופין תיסגר עמותה, שעוסקת בתביעות של בכירים ישראלים בחו"ל. סטאטוס: טרם קודם.

• לגיטימי בעיני שתיל לקיים ציד-מכשפות נגד קציני צה"ל בגין מלחמתם בטרור.

• הצ"ח איסור רעלה במקומות ציבור (סולודקין) – לפיה לא ניתן יהיה לכסות הפנים בכל מקום ציבורי והעונש הוא של מאסר. סטאטוס - טרם קודם.

• מה שטוב לצרפת הדמוקרטית (ונימוקיה עימה) לא מתאים לשתיל.

• הצ"ח זכויות למשרתים בשירות צבאי או לאומי (רותם) - החוק קובע שהנאמנות מתבטאת בשירות צבאי ואזרחי ולאזרחים הנאמנים תינתן עדיפות. סטאטוס: עבר טרומית.

• שתיל אינה רואה כל צורך בתרומת האזרח למדינתו. גם כשאפשר לקיים את התרומה הזאת במגוון דרכים אזרחיות.

• הצ"ח להכרזה על התנועה האיסלאמית הצפונית כהתאגדות אסורה (אקוניס) - מבקשת להוציא מחוץ לחוק בהיותה מסיתה וכו'. סטאטוס: טרם קודם.

• ה"תנועה" שמהווה גיס חמישי מוצהר ועוסקת בהסתה על בסיס קבוע, היא דמוקרטית בעיני שתיל ואין לפעול נגדה.

• הצ"ח ביטוח לאומי - שלילת זכאות לדמי ביטוח לאומי עקב השתתפות בפעילות חבלנית. סטאטוס: טרם קודם.

• שתיל סבורה כנראה שהמחבלים זכאים לכל מנעמי המדינה בגין פעילותם הרצחנית.

• חוק ביטול הוצאות קבורה למפגע - סטאטוס: טרם קודם.

• כנ"ל.

בנוסף צורפה רשימה של הצעות חוק שלא אושרו במושב הקודם, אך הרעיונות ובעלי העניין "לא אמרו נואש" (כך במקור) וסביר שיוחזרו לדיונים בהמשך:

• הצ"ח הצהרת נאמנות לח"כים (דוד רותם) – לפיה ידרשו הח"כים להצהיר נאמנות למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לחוקיה, לסמליה ולהמנון שלה. המדובר בהצ"ח שעניינה לעשות דה-לגיטימציה ואף להדיר בפועל קבוצות מיעוטים בישראל מלקחת חלק בדמוקרטיה הישראלית. סטאטוס: לא קודם בהעדר הסכמת הקואליציה.

• הצ"ח בג"צ לא יוכל לדון בנושא חוק האזרחות (דוד רותם + 44 ח"כים נוספים) – המדובר בחוק עוקף בג"צ שנולד בעקבות דיוני בג"צ על חוק האזרחות, למרות שבג"צ טרם פסל חוק זה אך מחשש, כנראה, שיעשה כן בעתיד. סטאטוס: לא קודם בהעדר הסכמת קואליציה.

• הצ"ח להקמת בית המשפט לחוקה (דוד רותם) – שמטרתה להגביל את בית המשפט העליון. יוזכר, כי במשטר דמוקרטי, שבו הפרדת רשויות, תפקידו של בית המשפט להבטיח שמירה על שלטון החוק ואף להגן על פגיעה בזכויות אדם בכלל, ובהפרת זכויות חוקתית בפרט, לרבות באמצעות חקיקה. הריקון המוצע בשורה של חוקים לסמכויותיו של בג"צ – מהווה פגיעה קשה בעיקרון הפרדת הרשויות ובהגנה על זכויות אדם והשיטה הדמוקרטית. סטאטוס: לא קודם.

• שורה של הצ"ח ממשלתיות שמטרתן להצר צעדי האופוזיציה בכנסת – שבעה ח"כים יוכלו לפרוש ולהקים סיעה עצמאית במקום שליש; העלאת הרב הנדרש להצ"ח תקציביות ל-55; אחרי אי אמון – אם המועמד החדש לא יצליח להרכיב ממשלה, תחזור הממשלה שנפלה לכהן; שר יוכל לפרוש מהכנסת ובמקומו יכנס ח"כ נוסף מהרשימה. סטאטוס: עבר ראשונה.

• הצ"ח חנינה להינתקות (ריבלין ואחרים) – על-אף שחקיקה המקלה עם מי שמימשו זכותם למחאה פוליטית היא מבורכת באופן עקרוני, הרי שהצ"ח זו בעייתית בהיותה מפלה בין פעילים פוליטיים ואידיאולוגיים מקבוצות שונות. במקום לקדם עקרונות כלליים להקלה עם פעילות ומחאה פוליטיים, החקיקה הזו קודמה ע"י הרב הפוליטי בכנסת לטובת האוכלוסיה שאותה הם מייצגים בציבור הרחב, ולטובתה בלבד. סטאטוס: חוק זה התקבל וכעת מתנהלת עתירה בבג"צ נגד אי השוויוניות שלו.

• הצ"ח הקולנוע – לפיה כתנאי לקבל מימון ציבורי, יהא כל הצוות של הסרט חייב בהצהרת אמונים למדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, לסמליה וכיוצ"ב. המדובר בפגיעה בחופש הביטוי, חופש המחאה וכן בחופש האמנותי והיצירתי. ושוב – אך ורק של מחנה פוליטי, לאומי וחברתי אחד. סטאטוס: לא קודם.

• הצ"ח העברת ח"כ מכהונתו (דני דנון) – לפי ההצעה יוכלו 80 ח"כים להעביר ח"כ מכהונתו אם שלל קיומה של המדינה כיהודית ודמוקרטית, הסית לגזענות, תמך במאבק מזוין. סטאטוס: לא אושר ע"י הממשלה.

• הצ"ח הבחירות לכנסת - שלילת זכ' הצבעה מרוצחים ומי שהורשע בעבריות ביטחוניות (מטלון) - סטאטוס: נפל בוועדת שרים לחקיקה.

את הפרשנות של "הקרן החדשה לישראל" למושג דמוקרטיה ניתן לסכם בשפה חופשית כ"כלי לחיסול מדינת ישראל", וזהו פרצופה האמיתי של הקרן. לכל הנ"ל צריך להוסיף כמובן את ההצעות לקיים שימוע למינוי שופטים לעליון כנהוג במעוז הדמוקרטיות – ארה"ב, דבר שהפך שבישראל לתועבת המצווחים למיניהם. ההגמוניה של ההומנוקרטופוביה – לנצח! איש מהנזעקים לא עצר לרגע כדי לשאול את עצמו לסיבה. מדוע המחוקק הישראלי רואה לנכון לפעול בכיוון המסוים הזה. הנ"ל אינם שואלים משום שהם פוחדים להתמודד עם התשובה, כי בעצם חברי-כנסת אלו עוסקים במגננה מול מתקפה משולבת של כל המייחלים למחיקתה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי וסייעניהם. מגננה שהיא בעצם ג'יהאד (מילה שמוכרת להם). מלחמת קודש על קיומנו. אם לא הייתה מתנהלת נגד מדינת ישראל מלחמת שטנה מתמשכת, מסוכנת וממומנת על-ידי אויבי המדינה – לא היה כל צורך בחוקים אלו.