X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
בשבוע שעבר ביקר הרב בני לאו בסניף מפלגת העבודה בירושלים, והראה את הקשר המדהים בין המחאה החברתית לבין היהדות. היהדות במהותה מקדמת צדק חברתי והחוקים היהודיים מבוססים על הצורך ליצור חברה שוויונית וצודקת יותר. למרבה הצער, דווקא במדינה היהודית המנהיגות שלנו היא מנהיגות נהנתנית שאינה עושה מספיק בשביל האזרחים
▪  ▪  ▪
כנסת ישראל. מנהיגות נהנתנית שלא עושה למען האזרח [צילום: פלאש 90]

המונחים יהדות ודת הפכו למילת גנאי וסמל של חוסר צדק בשיח הציבורי החילוני, בגלל שהפוליטיקה הישראלית אימצה התנהלות קלוקלת שמנוגדת להיסטוריה היהודית, וחשוב מכך מנוגדת לתפיסה היהודית של מנהיגות. "מנהיגות היא בראש ובראשונה אחריות", אמר הרב בני לאו בכנס שהתקיים בבית מפלגת העבודה בירושלים, "ומי שאין לו אחריות ולא יודע מה קורה סביבו צריך ללכת הביתה".
האזרחים בישראל מחפשים את אותם מנהיגים שמסוגלים להגדיל ראש, לצאת "מהקופסה" שבהם הם חיים, ולהילחם כדי להגן על העם שלהם מעוולות חברתיות. זה היה תפקיד הרבנים בגולה במשך מאות שנים, על-פי המקורות שהציג הרב בני לאו, אותם רבנים היו מוכנים אפילו לשנות את הציוויים הדתיים, על-מנת להילחם בעושק ובחוסר צדק חברתי. בניגוד למנהיגים של היום המנהיגים בהיסטוריה של העם היהודי לא אפשרו עושק על העם, והיו מוכנים לעשות ויתורים כואבים כדי לשמור על הערך החשוב של צדק חברתי.
מאבק בעושק
בעלי ההון בישראל לא המציאו בעצמם את מושג העושק, ומדובר בתופעה אנושית שהתרחשה לאורך כל ההיסטוריה. ההבדל הוא שבעבר המנהיגים בקהילה היהודית היו אלה שהובילו את המאבקים לצדק חברתי, והיום הם הפסיקו לעשות זאת. היהודים סבלו גם בגולה מעושק כשרוכלים ניצלו את הצרכים הדתיים של היהודים, על-מנת לגזול מהם את כספם. היהודים סבלו לדוגמה מהעלאת מחירים לא הגיונית על קורבנות (יהודים היו צריכים להעלות קורבנות לבית המקדש), העלאת המחירים על מזון לפני שבת (דגים), והעלאת המחיר על מוצרים אחרים, שנדרשו כדי לקיים את הפולחן היהודי.
המנהיגות היהודית נלחמה בתופעות האלה ומהמקורות היהודיים עולה תמונה של מנהיגות חכמה, שהבינה את העוולות ולא פחות חשוב הצליחה ביצירתיות ובחוכמה לחסל את העוולות האלה. דוגמה אחת מהדוגמאות הרבות שהוצגו על-ידי הרב בני לאו היא הדוגמה של הרב שמעון בין גמליאל (מהתלמוד בבלי), שבתגובה להעלאת המחיר הקיצונית על קורבנות שניתנו עבור לידה של ילד חדש למשפחה, הוציא פסק שכל אישה מחויבת להעלות רק פעם אחת קורבן, וכך שבר לחלוטין את השוק והוביל לירידה במחירי הקורבן.
צדק חברתי
הרב בני לאו דיבר רק על עיקרון אחד אבל בחינה עמוקה של היהדות ממחישה, שהיהדות במהותה שואפת לצדק ושוויון חברתי גדול יותר בין בני אדם. חוקים ביהדות מבטאים את השאיפה הזאת לייצר חברה צודקת יותר, שבה יש חסד כלפי האביונים, יותר שוויון ויותר שמירה על זכויותיהם של עובדים. השבת לדוגמה היא עיקרון שמסמל את השמירה על זכויותיהם של עובדים ולכן אבות המדינה האמינו שבראש ובראשונה המדינה צריכה לדאוג לזכויות של עובדים ולאמץ את העיקרון הזה ועקרונות נוספים שיגנו על העובדים מפני עושק של מעבידים.
עיקרון נוסף ביהדות היא הפאה שמחייבת בעלי שדות להעניק חלק מהשדה שלהם לעניים, ומסמלת את העיקרון הבסיסי שהמדינה מחויבת לקחת מהעשירים ולהעניק לעניים, כשהמטרה היא לדאוג לצרכים הבסיסיים של כולם. היובל הוא דוגמה נוספת לעיקרון של צדק חברתי שקיים ביהדות, כאשר נקבע שכל 50 שנים יהיה תהליך שבוא נעשית חלוקת משאבים מחודשת שתבטיח שוויון הזדמנויות לכול.
"מדינה יהודית"
העצוב הוא שדווקא במדינה היהודית נראה שהמנהיגות שלנו שכחה את העקרונות היהודיים האלה, ואיבדה את השאיפה לצדק חברתי. כולנו כמהים למדינה יהודית ערכית, בין אם אנחנו דתיים או חילוניים, ימנים או שמאלנים, נשים או גברים. יהדות שמכבדת נשים, יהדות שנלחמת עבור האביונים, יהדות שמקדמת ערכים של ערבות הדדית ואור לגויים, ויהדות שבה המנהיגות היא מנהיגות ערכית ואחראית, היא היהדות שחיברה את העם היהודי בגולה וחסרה פה היום.
הבעיה היא שכיום היהדות הזאת לא קיימת, ואנחנו רואים שהמנהיגות שלנו עושה הרבה פעמים שימוש ביהדות דווקא כדי להצדיק עוולות. במקום צדק מגדרי יש בחברה שלנו הדרת נשים, במקום מאבק באינפלציית המחירים יש מנהיגות שמשתפת פעולה עם העושקים, במקום עזרה לאביונים אנחנו רואים בטלה וסחיטה, ובמקום מנהיגות ערכית אנחנו רואים מנהיגות נהנתנית שאינה עושה כלום למען צדק חברתי.
חוזרים לשורשים
מדינת ישראל שמגדירה את עצמה כמדינה יהודית, צריכה להתחיל גם להתנהג כמדינה יהודית. במדינה יהודית לא יתכן שיהיו למעלה מ-20 אחוז מהתושבים שחיים מתחת לקו העוני, במדינה יהודית לא צריכים להיות הפערים הגבוהים ביותר בעולם המערבי, במדינה יהודית לא צריכה להיות הפליה והדרת נשים, ובמדינה יהודית בטח ובטח לא צריכה להיות גזענות ושנאת זרים. כשהמנהיגות שלנו תתחיל להתנהג על-פי הערכים היהודים יהיה לנו טוב יותר לחיות כאן, ויתכן שגם נזכה בקלות להכרה המוסרית של מדינות ועמים אחרים.

תאריך:  12/12/2011   |   עודכן:  14/12/2011
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
על יהדות וצדק חברתי
תגובות  [ 1 ] מוצגות  [ 1 ]  כתוב תגובה 
1
רק חבל שהוא טועה
צפנת  |  13/12/11 22:32
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יצחק מאיר
הרוסים במוסקבה יוצאים לרחובות למחות על זיופים מפני שיש בהם בחצרותיהם הם, טריפה, והם רואים מעל לאקרנים שלהם שר ישראלי שבא מרחוק פוסק נגדם כי משגיחיו מעידים כי לבחירות ברוסיה יש דין "גלאט", או אז משתנה הזירה. אין הכשרים תמימים בעולם
יהודה דרורי
אל לנו להתפלא אם בארה"ב ובעולם בכלל, ואצלנו בפרט, יקומו כל מיני מדינאים יפי-נפש ואנשי שמאל גלויים וסמויים (ובייחוד בתקשורת...) ויתחילו ללגלג על הצהרתו של גינגריץ', יבוזו לו, וינסו להעליבו, לגמד אותו ואת סיכוייו לנשיאות, ואף ירדו לרכילות זולה על חייו הפרטיים (כמו שאופייני לפרופגנדת השמאל בכל מקום בעולם...)
עליס בליטנטל
דבריו של פרופ' שכטמן, זוכה פרס נובל 2011 לכימיה, הבוקר ב"קול ישראל", נכונים, וטוב היה לו היו נאמרים כבר מזמן    הזחיחות שלנו בנושא הערכת החינוך כמטרה הראשונה שאמורה הייתה להיות בראש מעייני מנהיגי המדינה, והזנחת קביעת מקצועות הליבה כחובה לכל ילדי ישראל יעלו לנו בקיומנו
שושנה ויג
ריאיון עם יוסף כהן אלרן בעקבות הספר "והמלאכים שותקים". הספר הוביל אותי לשאלות דווקא ליוצר עצמו. וכהן-אלרן שיתף אותי בכל מה שאני כבר ידעתי. לקרוא את התשובות כמו להתבונן במראה שלנו
צ'לו רוזנברג
ייתכן מאוד ששר החוץ שלנו יודע טוב יותר מהרוסים עצמם מה קרה בארגון הבחירות וספירת הקולות, והח"כית קירשנבאום המבינה היטב במשטרים דמוקרטיים, השתכנעה שהדמוקרטיה הרוסית פעלה ללא רבב, בעוד מרבית העולם ורוב אוכלוסיית רוסיה לא תומכים בדעה זו
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il