אנשים יקרים, ריח בחירות באוויר, אין מנוס, זוהי רק שאלה של זמן. בליכוד נערכים, לעבודה כבר יש מנהיגה והלחץ על
ציפי לבני בקדימה הולך וגובר. המחאה החברתית ששורשיה במחאת הקוטג' ואשר סחפה אחריה מאות אלפים בקיץ ואשר סבלה מהפרעות קשב וריכוז וירתה לכיוונים רבים, חזרה לעצמה והתמקדה ביוקר המחיה ובפירוק הריכוזיות ובדרישה הלגיטימית להוריד את המחירים ב-30 אחוז גם בדיור.
רבים שואלים הכיצד נוכל להבטיח שלא נחליף גרב מלוכלכת אחת ברעותה?. אם שינוי, אז רוצים שינוי אמיתי, לא שינוי של הצהרות וגיבובי מילים, כי אם שינוי מורגש שיצמיח את הכלכלה ויתמודד עם אחוזי האבטלה הגבוהים ועם פתיחת ענפים ריכוזיים רבים לתחרות כמו בענף הסלולאר שעבר שינוי מבורך לאחרונה.
חשוב להבין שהמפתח אצלנו. צריך לשאול מהיכן מתחיל אפקט הדומינו ממנו בעל ההון הסורר והריכוזי מתחיל לקחת פוליטיקאי כבן ערובה לגחמותיו האישיות ולקידום האינטרסים העסקיים שלו.
אין צורך להכביר במילים כיצד פוליטיקאי בן ערובה עשוי לפעול לקידום ענייניו של בעל הון כזה או אחר באופן היוצר
ניגוד עניינים ברור, מול האינטרס הציבורי. הפוליטיקאי הסורר זקוק לתרומות לקמפיין שלו, בעל ההון זקוק להטבות מס כאלו ואחרות והרשימה ארוכה...יש כאן מציאות בה כולם מרוויחים בנוסחא פשוטה ולעיתים מרומזת של 'קח ותן' על חשבוננו הציבור הרחב משלם המיסים, מחובתנו לעצור זאת. אי-אפשר לתלות יותר מדי תקוות במבקר המדינה שכן כוח האדם הנדרש וגודל התקציב למימון חקר החשדות על כל החכי"ם שיש עליהם שמועות, לא יעבור את אישור האוצר, שכן אין לדבר סוף.
כתבתי בעבר, באתר זה שלעיתים הפוליטיקאי נשאב למציאות שכזו ולו היה מקבל הזדמנות מהציבור היה שש להפנות עורף לאותו בעל הון שטיפח ואימץ אותו. הקשרים בין ההון לשלטון לעיתים מוסווים ובערוצים אחוריים ולעיתים קשה באמת להוכיח, אם כי השמועות שרצות לא משקרות...
אינני סבור שפוליטיקאים מושחתים מיסודם. להפך, אני סבור שרובם מימין ומשמאל פועלים על-מנת לשרת את הציבור לפי ערכיהם אם כי לעיתים ידיהם קשורות מאחור. נוכל לעזור להם. ברצוני להציע את פתרונו של חברי לעניין, פתרון שהוא עליית מדרגה במאבקנו החברתי.
רק חברי המרכז מסוגלים להוביל לשינוי השיטה
לשיטתו, פעילות ציבורית לשינוי שיטת הפריימריז במפלגה, היא המפתח לשקיפות שלטונית מקסימאלית ולצמצום ניגודי עניינים. אחרת, אם השיטה רקובה, אנו נמשיך להצביע למועמדים שכבר "נקנו" על-ידי מיעוט הנמצא איתנו בניגוד עניינים עסקי שוב ושוב ושוב.
השיטה החדשה נועדה להבטיח משילות ליו"ר הנבחר לתאימות בין מצביעי המפלגה לנבחריה ולייצוג ראוי של הקהלים אותם חברי המפלגה מעוניינים לקדם, אך כאלה המיוצגים על-ידי הציבור הבוחר בפועל. לשיטה שלוש רגליים:
האחת, ראש המפלגה נבחר בבחירות ישירות של כל חברי המפלגה. בכך, ישנו צמצום משמעותי של קבלני הקולות ,כי מדובר במסות של מאות אלפי בוחרים.
השנייה, היו"ר הנבחר מרכיב לבד, 40% מהרשימה לכנסת, 4 חכי"ם בכל עשירייה. בכך, הוא מבטיח משילות שלטונית, ויקבל מנדט ממפלגתו ליישום מדיניותו תוך הבאת אנשים מומחים ממפלגתו ומחוצה לה.
השלישית, יתר ה-60% מהרשימה לכנסת, נבחרים ביום הבחירות הכללי על-ידי בוחרי המפלגה כולם. על כל פתק של כל מפלגה שבוחרת, ישנה רשימה של מועמדים. כל מצביע מסמן עד חמישה שמות, כאשר אלו הזוכים למרב הקולות נכנסים לכנסת בהתאם לחלוקה על-פי שריונים הקיימים במפלגה ואשר אושרו במוסדותיה (חלוקה למחוזות, ייצוג נשים, עולים, מיעוטים וכו')
אינני אומר שיש לזנוח את הפעילות הציבורית בהפגנות ובצמתים ובאירועים שונים, להפך יש להמשיך במלוא המרץ בזירות השונות. יחד עם זאת, במקביל, שינוי שיטת הפריימריז הינו קטליזטור רב עוצמה שיוביל לתפוקות מהירות יחסית.
כל שנדרש זה לשכנע את חברי המרכז במפלגות הגדולות ובמיוחד במפלגת השלטון, לאמץ את שינוי השיטה להשיג רוב של שני שלישים ולעצור את הריקבון המובנה בשיטה. המאבק צריך להיות מכוון באופן אישי לכל חבר מרכז, שכן רק הם מסוגלים להוביל לשינוי השיטה.
בהחלט ישנו החשש שחלק לא מבוטל מחברי המרכז במפלגות הגדולות מקורב לבעלי ההון ונמצא אף הוא בניגוד עניינים עם האינטרס של הציבור הרחב, אולם עלינו לפנות וללחוץ ולא להזניח זירה קריטית זו.
אני מאמין שבהסברה נכונה, ובכוחות משותפים וברצון טוב, ניתן יהיה להטות את אותם חברי מרכז מתנדנדים העשויים להטות לרוב של שני שלישים את מרכזי המפלגות. הם חשובים לפחות כמו חכי"ם. צריך להיפגש איתם, לפנות אליהם ישירות או בדואר, לתת להם את מלוא הכבוד הראוי, להסביר להם את החשיבות ההיסטורית שבהצבעתם לשינוי השיטה בהקדם, שינוי שעשוי להבריא את הכלכלה הישראלית ולהחזיר את החיים בכבוד למעמד הביניים במרוצת הזמן.
לכל חבר מרכז יש ילדים אחים ואחיות וחברים, הם בשר מבשרנו, צופים איתנו באותן תוכניות טלוויזיה ,מקשיבים לאותן תחנות רדיו, שולחים את ילדיהם לאותם בתי ספר וגנים, עושים איתנו צבא ומילואים וחשים באמת בתחושות הציבור. רק פעולה יזומה לשינוי שיטת הפריימריז תוביל לתוצאות מהירות ומפתיעות שתעצורנה את הריקבון השיטתי בשיטה הנוכחית.
זה בידיים שלנו, בפוסטים שנפרסם ברשתות חברתיות בפגישות ובחוגי הבית בטלפונים ,פקסים ודואר. בסוף, יבין כל חבר מרכז שהוא ולא אחר, המפתח ושהוא כוח החלוץ בפועל, שיוכל להוביל את הפיאודליזם התאגידי הישראלי שנוצר פה בממשלות האחרונות לדמוקרטיה יהודית ומוסרית, תחרותית וחופשית המעודדת יזמות וחדשנות ללא רגולציות ריכוזיות, כזו שתשיב לנו את הזכות האנושית הטבעית לחיים בכבוד.