טעות קריטית בשמו של בית המשפט העליון, משפיעה על היחס שבו זוכה מוסד זה מהציבור, מהיראה, מהכבוד, מהבעת האמון. צריך להבהיר:
בית המשפט העליון אינו עליון.
עליונותו של ביהמ"ש העליון מוגבלת, מוגדרת, מותנית, חלקית ביותר ונוגעת רק להחלטותיו בתחום המשפטים וגם זאת אינה עליונות מוחלטת אלא עליונות יחסית. החלטות פסקי הדין היוצאים תחת ידו של בית המשפט העליון אינם האמת העובדתית, אלא הם בגדר אמת משפטית, ובהקשר זה ראוי לצטט את דברי עורך הדין רם אורן) בהקדמה שכתב לספר "תבונת העדות" מאת א' בן עזרא (כותב מאמר זה), בהוצאת "שי".
להלן ציטוט:
"קיים הבדל בין אמת משפטית לבין אמת עובדתית. האמת הצרופה, קרי: אמת עובדתית, היא האמת המשקפת את התרחשות המאורעות בעיניו של מתבונן אובייקטיבי. לעומתה האמת המשפטית הינה דרך התרחשות המאורעות כפי שיא משוחזרת על-ידי השופט על בסיס חומר הראיות שבפניו, כל זאת בכפוף לסדרי הדין ולדיני הראיות".
הבדל זה בין האמת המשפטית לבין האמת העובדתית הוא אשר עלול לגרום לחילוקי דעות של שופטים באותה ערכאה (כולל בערכאת בית המשפט העליון) והוא אשר עלול לגרום, בצד גורמים נוספים אחרים, לקבלת ערעורים של ערכאות שיפוטיות יותר נמוכות.
ההנחה כי בבית המשפט העליון יושבים אנשים חכמים בכל תחום ובכל עניין אינה נכונה. ההנחה כי בבית המשפט העליון יושבים מי שערכי הצדק והמוסר מהווים נר לרגליו יותר מאשר אצל קבוצת אנשים אחרת אינה נכונה, ביחס לקבוצות מתחום: האקדמיה, החקיקה, המדעים, הממשל, ותחומים רבים אחרים.
הנכון הוא רק כי בתחום המשפטי - יש יתרון לבית המשפט העליון, ויתרון זה אינו קיים אלא בהשוואה לבית המשפט המחוזי ולבית משפט השלום.
גם פסקו של בית המשפט העליון, שכאמור לא מושתת על אמת עובדתית (ולא תמיד תחפוף האמת המשפטית לאמת העובדתית) - אינו סופי, וגילוי עובדות שלא היו ידועות במהלך המשפט עשוי לשנותו, והיו דברים מעולם.
האם תחת הסבר זה - אומנם הכול שפיט?!, האם מצב הדברים כמתואר נעלם משופטים המכהנים בבית המשפט העליון?!, מאין העזות של צוות מורם מעם מהבחינה המשפטית בלבד - לטעון לעליונות אחרת, נוספת, בלתי מוגבלת?!