פערים ש"הורגים" את הדמוקרטיה

בארה"ב רואים היום את הנזקים לדמוקרטיה שגורם ריכוז העושר בידי מעטים, כאשר בעלי ההון שצברו הון עתק בשני העשורים האחרונים עושים שימש בעושר המופלג שלהם על-מנת להשתלט על המרחב הציבורי, וניתן לומר שהם "קונים את השלטון". בעשור האחרון בעלי ההון השקיעו בקמפיינים של מועמדים בארה"ב למעלה מ-10 מיליארד דולר, כאשר ההשקעה הזאת בקמפיינים של נבחרי ציבור לא נעשתה ממניעים אידיאולוגיים, והיא הניבה לבעלי ההון רווחים עצומים. תמורת ההשקעה של בעלי ההון בקמפיינים של מועמדים, הם זכו בהטבות מס מרחיקות לכת ובהטבות רבות שקידמו עבורם חברי קונגרס וסנאט, שנבחרו בזכות המימון של בעלי ההון. במחקר שנעשה לגבי הפעילות של לוביסטים בארה"ב עולה תמונה קשה שממחישה כי מאות נבחרי ציבור לשעבר המשיכו לייצג את בעלי ההון, גם לאחר שסיימו את תקופת כהונתם כנבחרי ציבור, וניצלו את הקשרים הציבוריים שלהם כדי לקדם אינטרסים זרים של בעלי ההון. המשכורות המנופחות, שמגיעות למיליוני דולרים בשנה, הצליחו לפתות גם חברי קונגרס וסנאט לשעבר שבמהות שלהם היו אנשים חברתיים שפעלו למען הציבור, והיום מאות לוביסטים כאלה פועלים בסנאט ובקונגרס למען אותם בעלי ההון כשהם פוגעים באינטרס הציבורי הרחב.

בעלי ההון לא מסתפקים בשליטה שלהם על הפוליטיקאים ועל הזירה הפוליטית, והם הצליחו להשתלט גם על התקשורת ולרתום אותה לאינטרסים שלהם. המקרה של רופרט מרדוק בעל הון שהשתלט על אמצעי תקשורת רבים ממחיש כיצד בעלי ההון רתמו את התקשורת לטובתם והשתמשו בא כדי לקדם את האינטרסים הכלכליים שלהם. העיתונים וערוצי הטלוויזיה שברשותו של מרדוק פעלו באופן עקבי כדי להשחיר פוליטיקאים שהתנגדו למדיניות שהוא רצה לקדם, וחמור מכך באופן לא חוקי עקבו וצותתו לחברי פרלמנט ואנשי ממשל שאותם רצו לחסל פוליטית. מרדוק בין השאר שולט בערוץ החדשות גדול בארה"ב, פוקס ניוז, שמנגח את אובמה נשיא ארה"ב מאז כניסתו לתפקיד, כי המדיניות שלו פוגעת בבעלי ההון. הערוץ באופן עקבי מתנגד לניסיון של נשיא ארה"ב להגדיל את המיסוי על העשירים או לעשות כל פעולה שהמטרה שלה היא להעניק יותר רווחה לאזרחים הפשוטים בארה"ב.

השילוב הזה של שליטה על התקשורת מצד אחד והשתלטות על הקונגרס והסנאט, הוא שילוב קטלני שמאיים על הדמוקרטיה האמריקנית. הנציגים של האזרחים ומוסדות המדינה שאמורים לייצג את האזרחים הפכו להיות כלי ריק מתוכן, שהמטרה שלו היא לאפשר לבעלי ההון להתעשר יותר על חשבון כלל הציבור. בניגוד לדמוקרטיה שבה השלטון אמור לשרת את רצון האזרחים בפלוטוקרטיה (שלטון ההון) השלטון משרת רק את טובתם של מעטים עשירים, שהצליחו להשתלט על התקשורת ומוסדות המדינה. העובדה שבעלי ההון יכולים לקנות את השלטון ואת התקשורת, נובעת מכך שיש ריכוז של כסף בידי מספר קטן של אנשים. בארה"ב המאיון העליון מחזיק במעל 45 אחוז מהנכסים הכלליים, כאשר הפערים האדירים האלה נוצרו כשהמיסוי על בעלי ההון הלך ופחת עד לרמה מגוחכת שרמת המיסים של בעלי ההון היום היא כמעט שווה למיסוי שמוטל על האזרחים הפשוטים.

בישראל שהיא גם דמוקרטיה מערבית המצב לא פחות קשה, ובעלי ההון הצליחו גם כאן להשתלט על תהליך קבלת ההחלטות ועל התקשורת. הפערים הבלתי נסבלים בשכר שנחשפו בדוח אדווה, יצרו בארץ מיעוט שמחזיק בידיים שלו סכומי כסף אדירים, שמאפשרים לו להכתיב את סדר היום הציבורי. בעלי ההון מפעילים מאות לוביסטים בכנסת ובכל מוסדות הממשלה, כאשר אותם לוביסטים מקבלים מבעלי ההון משכורות אדירות תמורת היכולת שלהם להשפיע על מקבלי ההחלטות. בעלי ההון מעסיקים בין השאר "נערי אוצר", לאחר שהם מסיימים את התפקיד הציבורי שלהם, כי הם מודעים לכוח של נערי האוצר, והם רוצים לרתום את הכוח הזה לטובת האינטרסים הצרים שלהם. פקידי האוצר הם אבל לא היחידים "שנרתמים" לטובת ההון והם מעסיקים גם בכירים במערכת הביטחון, פוליטיקאים לשעבר, קבלני קולות מהמפלגות, והרבה עוזרים פרלמנטריים, שהצליחו להשיג השפעה על חברי הכנסת. הפעילות של הלוביסטים פוגעת קשה בייצוג של האזרחים שהוא חלק מרכזי מהשלטון הדמוקרטי, כי במקום שהפוליטיקאים ישרתו את הציבור הם משרתים את בעלי ההון שהם המיעוט. מעבר לכך בעלי ההון גם השתלטו באמצעות הממון שלהם על התקשורת בארץ כשעל-פי עדויות של עיתונאים הם אלה שמכתיבים לעיתונות מה יפורסם ומה לא יפורסם, והם מפעילים לחץ כבד, על עיתונאים על עורכים ואפילו על המולים עצמם, לא לפרסם פרסומים שעלולים לחשוף את האופן שבו הם עושים מניפולציה לדמוקרטיה.