חופש הסתה ליהודים

עקיבא אלדר במאמרו "ביקורת גבולות / איסלאם של עשירים" הארץ (20.12.2011 ) מטריח עצמו לכתוב תוספת בתחתיתו תחת הכותרת: 'חופש הסתה ליהודים' בה הוא מתייחס לעמדת ארגון 'נאמני ארץ' תוך המרצת היועץ המשפטי לחקור עמדות הארגון הקוראות שלא להיכנע לכוחות הביטחון ככל שהם מבצעים מעשי הרס, כביכול, בשם החוק. הוא כותב: "כמה זמן היה נדרש לשב"כ לעצור פלשתינים שהיו קוראים לאנשים "להגן על כבודם ורכושם, גם תוך עימות עם כוחות הביטחון".(..) "כמה שעות היו דרושות ליועץ המשפטי לממשלה כדי להורות למשטרה ולזמן לחקירה איש דת דרוזי, שהיה מורה לחיילים ולשוטרים דרוזים לסרב פקודה לפנות יישוב שהוקם על אדמה גנובה וקורא להם: להצטרף אלינו במאבקנו ולא לציית להוראות הנפשעות של השלטון". אז זהו שלא. היועץ המשפטי (כמו כל קודמיו מאז ששת הימים) לא היה עושה דבר בעניין אלא להפך, היה מעודד את הפלשתינים להשתלט על עוד קרקעות בחברון ובירושלים ובשכם ובעזה תוך התעלמות מגזילתן ותוך התגייסות חסרת בושה לעניין הערבי. כך ממש לא היה מתייחסת המשטרה אלא מעודדת איש דת דרוזי שערק בגלל בגידת ממשלות ישראל, הקורא למרי ואי ציות ומבצע אותה בפועל ולא רק בדיבורים כפי שהתרחשו הדברים בפקיעין ובית ג'ן, כאשר המשטרה והיס"ם נסוגו בפלצות מעוצמת האלימות שהופגנה במקומות הללו.

פארודיה מפלצתית

לא כפי שמעליל עקיבא אלדר, כמקובל אצל חבריו, אף לא ישוב יהודי אחד ביהודה ושומרון קם על קרקע ערבית גנובה או גזולה. אין זו אלא לשון הרע ודיבה ואם יש ערבי פרטי הטוען לבעלות פרטית על פיסת קרקע שנגזלה יופיע מיד. לדעתו של אלדד ודומיו הארץ הזאת שייכת לערבים אבל לא כך קבע המשפט הבינלאומי שהקנה ב-1920 בסן רמו בהחלטת חבר העמים כי שתי הגדות לירדן הן של הבית הלאומי לעם היהודי לבדו בלי לפגוע בזכויות הפרט והזכויות הדתיות של יושבי הארץ. לצערנו, שלטון ומשפט, אקדמיה ועיתונות מוחזקים במקרה הטוב למוגבלים או לסכיזופרנים ובמקרה הרגיל לאנטישמים שונאי ישראל וכלן אין להתפלא על התוצאות הדלות של הבנת הנקרא האלמנטרי: למה פתח בבראשית. ראייה לכך שתי הפסקאות העליונות של מאמרו של עקיבא אלדר בהן הוא מפליא לאבחן ולתאר את הפרדוקסים שנוצרו בעולם הערבי: "צריך לטייל בין גורדי השחקים הפוסט-מודרניים , הכמעט הזויים, בכל רחבי דוחא, מעברם האחד דשאים מוריקים ומן העבר השני חולות מדבר. צריך להעיף מבט זהיר בנהגת מכונית הספורט, שרק עיניה המאופרות בקפידה מציצות מתחת לניקאב השחור המכסה את כל גופה". בלשון השמאל הנאור אבחנתו של אלדר היא פטרונית טיפוסית, אבל מה לעשות שזאת אמת שהוא גרם לה. כנראה אלדר אינו מסוגל להבין שמלחמות השמאל הנאור בעולם למען זכויות אדם יצרו את הפארודיה המפלצתית שהוא מתאר. הוא השמאלן הנאיבי כביכול אחראי לליבוי האסלם הלוחמני כפי שבתקופה שלאחר המלך פארוק ב-1951, הרעיונות המרקסיסטיים -סוציאליסטים היו דלק למהפכות הצבאית ולשלטון הדיקטטורות הצבאיות שאותן חיסל אובמה האויל המשריש. כך ההתלהבות האווילית מ"האביב הערבי" סנונית מוקדמת היה ספרו של אנטולי שרנסקי על הדמוקרטיה שהשפיע על ג'ורג' בוש הבן לצאת למלחמת התבוסה בעירק שכביכול נסתיימה עתה כמו שברית המועצות נסתיימה כדי להשליט בה דמוקרטיה. השמאל הנאור מעולם לא כיבד את הערבי כמו שהוא אלא ניצל אותו לטובת החרבת העולם הישן. הוא לא התעמק בעולמם של הערבים. אלא הטיף להם בעקיפין כמו מאמרו של אלדר על 'הדרת נשים' לטובת קידום נורמות חד מיניות שאותן הוא מנסה להשתיל הן באסלם הו בנצרות והן ביהדות. צרות החשיבה והאתיקה האנטי אנתרופולוגית הזאת תורמת יתר מכל לסילוק קוויי ההגנה של מדינתנו כמדינה יהודית ולהרס הצבא ולהעמדתו במצב שלא יוכל כלל להילחם אלא נגד יהודים בלבד. פעולות אלו המלבות את האנטישמיות העולמית באקדמיות, בוותיקן, באו"ם ובקווארטט, הן האחראיות יותר מכל למלחמת העולם השלישית שפרצה בפרשת התאומים 2001 באוירת החמצן השמאלני הדמוקרטי הקלינטוני בארצות הברית. לכן לא נותרה ליהודים לאומיים כמונו אלא להשיב את הסדר על-כנו. להזכיר כי הסמכויות הלאומיות על ארץ ישראל הן של העם היהודי לבדו ולא של ממשלות ישראליות ככל שהן מתנכרות לשליחותן ומגשימות את הפכן באמצעות סיסמאות דמוקרטיות כביכול, המסתכמות במניפולציות פוליטיות למען חזונו "השוויוני" של אחמד טיבי..