שלומית כהן-אסיף נולדה בארם נהריים או באור כשדים / אולי בבית של אברהם אבינו אבי היהודים / מארץ בבל עלתה אלינו כמעט שנתיים, חלוצה קטנה / וקיבלה חינוך ישראלי עם חום ורננה / תמיד חשה מחוברת לזמן ולמקום/ מנסה לחיות חזון ישן וגם חלום / זוכרת מסורת עתיקה על הארץ ועל המקדש / ואת החינוך ספגה בלב נרגש/ בבית המיטיב וגם בתיכון חדש /
לצבא הגיעה עם הרבה ציפיות ואפילו בחיוך / מה הפלא שקיבלו אותה מיד לחיל החינוך / ידעה להטיף לערכים ולעודד להשכלה בכל פינה / ואת היכולות בצבא הפגינה בגדול כקצינה.
היום מוכרת שלומית כסופרת ברוכת כשרון/ אבל את מסלול הכתיבה החלה כמבקרת ספרות ותיאטרון / והקריירה הספרותית ממש מתחילה בקול גדול / כאשר שלומית מפרסמת את ספר השירים 'שש ביד שמאל'/
מאז הכול היסטוריה/ וגלריית הספרים כבר מציפה את עולם הילדים באופוריה / הנאה גדולה הסבו ספריה לילדים, ובעיקר השירים/ ואם תרצו - קחו, למשל, את 'מסיבה בגן העכברים' / הספר המדהים ייצג את ישראל בתוכנית טלוויזיה בארצות הברית / ושם בסדרה 'רחוב סומסום' עשו כבוד לספרות העברית / סיפוריה וכתיבתה של שלומית / זכו לתהודה חלומית, בעצם לתהודה עולמית /
ההכרה - לה זכו שלומית ושיריה המהוללים/ הגיעה גם לחולון -והיְשר לגן הפסלים/ גן פסלים עוצב על-פי ספר סיפורים כובש ורוטט / הפסלים הולכים בעקבות 'הארנב ממושי' שיצא בתו שין נון חית /
מה הקסם של שלומית וכיצד היא מביאה אור לכולם?
את זה מנסים להבין בכל העולם / שלומית קשובה לילדים, מגיעה לכל פינה רחוקה/ נוטעת בילדים אמונה בעצמם, אמונה חזקה / היא יודעת לחשוף כאב של ילדים, סבל בתוך המשפחה / ויודעת היטב כיצד לחזק את הילדים ולטעת בהם שמחה / בסיפוריה יש התמודדות עם מצבים קשים ומשבר / והילדים מגלים חלקים נסתרים בעולמם - ורואים שיש גם אור אחר/ בשיר שלה 'אבא בתמונה' האב נפטר והילד שבור ונרגש / / הילד פותח בשיחה עם תמונת האב - ומקבל כוח חדש / שלומית יודעת להפיח רוח חדשה, לתת תקווה ואור / ועל כך היא ראויה לשיר הלל ולמזמור /
הנה היא מתארת ילדה יתומה, ממאנת להינחם / וכמה היא כואבת כשכולם חוגגים 'יום האם' / והשירה של שלומית מבקשת מכולנו להיות מודעים למצבים כאלה / להוסיף לחיי הילדים באשר הם, יותר נוחם ויותר פלא /
שלומית כהן אסיף קרובה לעולם הילדים / מסייעת להם לבטא עצמם, לגלות בעצמם כוחות חבויים ואבודים / ולא פלא שספריה כובשים את כולם / והם מעוטרים בפרסים ספרותיים חובקי ארץ ועולם / 51 פרסים - יבול מבורך / כולל פרס אקו"ם הבלתי נשכח /
תמצאו באוצר שלה - נבחרת של ספרי מופת וזהות / שש ביד שמאל, חצי גלימה מלכות וענן של חוט/ תמצאו שם את הארנב ממושי, את שודד החלומות המלבב / וכמובן תמצאו את הספר הנפלא
לפעמים בגשם, לפעמים בלֵב / תתפעמו מן הסבא מרחוב העפיפונים הגדולים / ותתלהבו ממוכר העננים, ממוכר הענבים העצובים - ממש פירות הילולים /
ועל כן התכנסנו כאן - כמו מועצת העם בימים הטובים / כדי להריע לשלומית על ספריה המרהיבים/ על לבה הפתוח לחברה שלנו, לילדים בכל מקום / על יכולתה להפיץ אור ולטפח כל חלום /
ועל כך תבורכי, שלומית - ויהיה לעד זה המזמור / כי ראויה את לַתואר הנכסף - כלת האור.
יישר כוח, שלומית י קרה / כל כתבייך מפיצים אורה / את נוטעת בילדים אמונה והרבה כוח/
המשיכי לשמֵח ילדים, המשיכי לשמוח!
כמה מלים על הערב שבו זכתה שלומית כהן אסיף בתואר כלת האור:
כל שנה נבחרת כלת אור, זה 19 שנים. את הברכה שלנו קראנו בטקס שנערך בשילוב ידיים של המפעל להכשרת ילדי ישראל ואגודת הסופרים העברים - ובהנחיית שמחה סיאני. בטקס ברכו - מנכ"ל המפעל להכשרת ילדי ישראל יוסי גושן, חתן האור לשנת תשע"א ד"ר משה גרנות, וכן סופרות נוספות: סבינה מסג ודורית אורגד.