ממשלת השנאה של נתניהו

שונאים את האחר הממשלה הנוכחית מטפחת שנאה כלפי האחר באשר הוא, ולכן היום אנחנו עדים לכל תופעות השבר בחברה הישראלית, שהפכה לחברה מלאה בשנאה. חרדים שונאים חילונים ויורקים עליהם, ימנים שונאים שמאלנים ומכנים אותם נאצים, ומתנחלים שונאים ערבים ומחללים את המסגדים שלהם. הצד השני לא נשאר חייב וחילונים מתחילים גם הם בהסתה נגד חרדים, ערבים מקצינים את השנאה שלהם כלפי מתנחלים, ושמאלנים מאמצים עמדות קיצוניות נגד מתנחלים וימנים. שנאת החינם הזאת לא הופיעה משום מקום, והיא תוצר ברור של מדיניות ממשלתית שחרתה על דגלה את שנאת האחר כ"ערך" שהיא מקדמת. ממשלה שמחוקקת חוקים נגד שמאלנים, חוקים נגד חופש דת, חוקים נגד ערבים וחוקים ארסיים אנטי-דמוקרטיים אחרים, מקדמת שנאה ושבר חברתי שיוביל להחרפה באלימות המגזרית והפוליטית, ועלול אפילו להוביל אותנו למלחמת אזרחים. קואליציה מסיתה הקואליציה שנתניהו בחר להקים היא הסיפור שעומד מאחורי התפרצות השנאה האדירה שמציפה את המדינה, וניתן להבחין שראש הממשלה לא עושה כלום כדי לרסן את שותפיו לממשלה שמקדמים מדיניות מגזרית גזענית. חוקים גזעניים כלפי ערבים ושמאלנים, חקיקה מפלה שמעניקה הטבות מופלגות לחרדים ומפלה מגזרים אחרים, וקריצת עין כלפי פורעי חוק, הפכו להיות חלק בלתי נפרד מהפעילות של הממשלה, שמוכנה להקריב את כל הערכים על-מנת להבטיח שמירה על אחדות קואליציונית. השותפים של נתניהו בממשלה לא בוחלים באמצעים, כש"באלימות" הם דורכים על מגזרים אחרים בחברה הישראלית, ומפיצים שנאה כלפי כל מי שעמדותיו או נטיותיו שונות מהעמדה ומהנטייה שלהם. נתניהו לא נלחם בתופעות האלה ומעודד אותן, כאשר הוא בעצמו תומך בחלק מהחוקים הללו ומקדם אותם. נתניהו תמך בחוק נגד עמותות השמאל, תמך בחוק המואזינים המושמץ, והוא זה שמעביר בצורה מפלה תקציבים בלתי מוגבלים לחרדים, על חשבון מעמד הביניים שקורס תחת מבול המיסוי ועליית המחירים. בנוסף על כך, הממשלה בראשות נתניהו גם מקדמת שיח קיצוני של מאבק עדתי, מאבק דתי ומאבק פוליטי שמפורר את החברה הישראלית, כדי להסיח את דעת הציבור מהמחדלים המדיניים והכלכליים, שזוכים לביקורת גם ממבקר המדינה, גם מהתקשורת וגם מגורמים בינלאומיים. קריצת עין לאלימות המדיניות הקיצונית הפורמאלית של ממשלת נתניהו היא אבל רק חלק מהסיפור, וההתנהלות הבלתי פורמאלית היא אפילו יותר מסוכנת. ממשלת נתניהו בוחרת בעקיפה סלקטיבית, ולכן ניתן לראות שאזרחים עושים לעצמם דין ופועלים בצורה אלימה מבלי שיש מי שישים להם קווים אדומים. הסלחנות של הממשלה כלפי אלימות שמופעלת נגד ערבים בשטחים רק בגלל שהם ערבים היא תמונת מראה לאלימות שמופעלת כלפי אזרחים תושבי בית שמש רק בגלל שהם חילונים, ותמונת מראה גם לאלימות הפיזית והמילולית שמפעילים אזרחים כלפי כל מי ששונה מהם או מחזיק בעמדות שונות. אסור להיות סובלניים כלפי אלימות פיזית ואלימות מילולית גם כאשר הן כביכול נראות לנו מוצדקות, כי מתן צידוק מוסרי לאלימות מסוג כלשהו הוא מתן צידוק מוסרי לאלימות של כולם. מסרים של אחדות במקום מסרים של שנאה המעשים של החרדים הקיצוניים הם בלתי נסלחים והם חייבים להיענש בחומרה על כל גילויי האלימות, בין אם הם פיזיים או מילוליים, אבל אסור לאזרחים לגלוש לשנאה שהממשלה מעודדת. החרדים הם חלק מהעם הזה והם בסופו של דבר קורבן של התנהלות פוליטית שכופה עליהם בורות והתבדלות, ופוגעת בראש ובראשונה בהם. בניגוד לנטייה של הממשלה שלנו לשנוא את המיעוטים, כולנו צריכים היום להיות אפילו יותר סובלניים כלפי העדה החרדית, אבל גם להתעקש על כך שהמדינה תגלה אפס סובלנות כלפי האלימות שלהם. אותו דבר לגבי אלימות שמפעילים מתנחלים, ערבים, או כל קבוצה ואדם שבוחרים לקחת את החוק לידיהם, ופוגעים באדם אחר בגלל שהוא שאינו מחזיק באמונות או בעמדות זהות לשלהם. "אווירה אלימה" היא באחריות הממשלה וגורמי אכיפת החוק, וכל אלימות שלא תטופל ביד קשה תוביל לעוד אלימות שבסופו של דבר עלולה לפגוע בכל אחד ואחד מהאזרחים, בין אם הוא ימני או שמאלני, חרדי או חילוני, גבר או אישה, ערבי או מתנחל. סובלנות כלפי מגזרים אחרים מצד אחד וחוסר סובלנות כלפי אלימות מצד שני - היא הנוסחה שצריכה להנחות את המדיניות של הממשלה, שבחרה במדיניות הפוכה והרסנית של סובלנות כלפי אלימות וחוסר סובלנות מגזרית.