מדיניות סין כלפי אירן: הערכה מחודשת

הקשרים בין סין לאירן הם סוגייה בעלת רגישות פוליטית ברפובליקה העממית של סין. למרות שסוגייה זו אינה זוכה לסיקור נרחב בכתבי עת מדעיים ובעיתונים שמתפרסמים בסין, המדיניות של בייג'ינג כלפי הרפובליקה האיסלאמית של אירן מעוררת בחודשים האחרונים עניין גובר בקרב קהילת החוקרים המקומית ואזרחיה של סין. לסין ולאירן מורשת ארוכת-שנים של קשרים ידידותיים, שמתפרסת על פני ציר זמן של יותר מאלפיים שנה. עד להקמתה של הרפובליקה העממית של סין בשנת 1949, התאפיינו הקשרים בין שתי המדינות בעיקר בשיתופי פעולה צבאיים, קשרי מסחר ויחסי גומלין תרבותיים, שתרמו לתחושה כללית של אחווה הדדית בין שני העמים. גם בעתות של משבר וריחוק בין שתי המדינות, לא נרשם ביניהן כל עימות משמעותי. בעקבות המהפכה האיסלאמית של 1979 והקמתה של הרפובליקה האיסלאמית, התהדקו הקשרים הבילטראליים בין שתי המדינות בהשוואה לעשורים הקודמים. משאבי ופיתוח תעשיית הנפט והגז בשנים האחרונות מסתמנת הרפובליקה האיסלאמית של אירן כשותפה אסטרטגית חשובה עבור סין במזרח התיכון. מעמד זה מיוחס לארבעה תחומים מרכזיים שביסוד הקשרים בין בייג'ינג לטהרן. התחום הראשון קשור במשאבים ובפיתוח של תעשיית הנפט והגז. בשנת 1993 הפכה סין, לראשונה בתולדותיה, ליבואנית נפט. הגידול שחל מאותה עת ואילך בצורכי הנפט והגז של סין השליך במישרין על הידוק קשריה עם יצואניות הנפט במפרץ. בתוך כך הפכה אירן למדינה השלישית בחשיבותה בייצוא הידרו-קרבונים לסין, אחרי ערב-הסעודית ואנגולה. בשנת 2009 סין ייבאה מאירן יותר מ-23 מיליון טון הידרו-קרבונים, שהיוו כ-11.4 אחוז מהייבוא של הידרו-קרבונים למדינה. למרות שיתוף הפעולה הנוכחי בין שתי המדינות בתחום זה, פיחות בייבוא של סין בעקבות פיתוח של אנרגיה מתחדשת למשל, יכול להשפיע על היקף הקשרים הסינו-אירניים בעתיד. היקף הייצוא הסיני לאירן הגורם השני להידוק הקשרים המסחריים בין שתי המדינות טמון בהיקף הייצוא הסיני לאירן. החל בשנת 2009 סין הפכה להיות השותפה המסחרית הראשית של אירן גם בתוצרת שאינה קשורה לנפט ולגז. היקף המסחר בין שתי המדינות הגיע באותה שנה ל-21.2 מיליארד דולר, בהשוואה ל-14.4 שלוש שנים קודם לכן. בשנתיים האחרונות חברות סיניות מספקות לאירן כ-13 אחוז מהייבוא השנתי שלה. נוכח ההשקעות הכלכליות של סין בתעשיה ובתשתית האירנית, סביר להניח שהיא תמשיך לתמוך ביציבותה של הרפובליקה האיסלאמית בניסיון להבטיח רווחים עתידיים מהשקעותיה. מדיניות-הפנים של הרפובליקה העממית גורם שלישי שנודעת לו השפעה עקיפה על יחסי סין ואירן, קשור למדיניות-הפנים של הרפובליקה העממית כלפי תושביה המוסלמים. מזה זמן מודאגת בייג'ינג ממגמות של בדלנות והתבדלות בקרב האוכלוסיה האויגורית, קהילת המוסלמים הסונים ממוצא טורקי, שמתגוררת במחוז שינז'יאנג שבצפון סין. מנקודת המבט של בייג'ינג, שמירה וקידום קשרי חוץ טובים עם מדינות מוסלמיות לא-ערביות, במיוחד טורקיה ואירן, עשויים להפחית את הסיכוי שמדינות אלו יבקרו את מדיניות-הפנים שלה, במיוחד בכל הקשור לאוכלוסיה האויגורית. הדינאמיקה בזירה הבינלאומית גורם רביעי שיש בו להשפיע על אופי היחסים בין אירן לסין קשור לדינאמיקה בזירה הבינלאומית. אומנם הרפובליקה העממית זוכה לעת עתה להכרה ולמעמד של מעצמה עולה בזירה הבינלאומית, אך במחצית השנייה של המאה העשרים היא אותגרה לא פעם על-ידי מעצמות אחרות. על-מנת לשמר ולהבטיח את מעמדה הבינלאומי, פועלת סין למען הרחבת התמיכה בה. במסגרת זו היא מפנה משאבים לחיזוק קשריה עם מדינות מתפתחות אחרות, דוגמת הרפובליקה האיסלאמית, שיש להן אינטרס גדול יותר לתמוך במעמדה המתחזק של סין בזירה הבינלאומית מאשר במעצמות אחרות.