חזקת הגיל הרך: תהיו אבות מלאים כבר עכשיו

המאבק הבלתי נלאה של כמה ארגוני "אבות" נגד חזקת הגיל הרך מעלה שאלות קשות על הזכות ההורית של אימהות ואבות על ילדיהם. שאלות אלו והמאבקים המתחוללים בין זוגות בעת הפרידה אינם עניין חדש. אבל האלימות שבה משתמשים כמה גברים וכמה ארגונים כדי להוביל את המאבק, מעוררת סימני שאלה על עצם המאבק עצמו. על מה בעצם מתחולל המאבק? אותם גברים המעוניינים להישאר אבות במשרה מלאה יכולים לעשות זאת עוד לפני שהגיעו לכדי גירושין. להיות אב מלא ואחראי לילדיך אינו עניין המתחיל בעת הגירושין. כמובן שכל גבר שלקח חלק מלא בגידול ילדיו יחד עם אימם ראוי וזכאי להמשיך ולעשות כך בעת הגירושין. אלא מה, שגברים רבים נזכרים לצערנו בזכות ההורית שלהם רק בעת הגירושין. אז פתאום הם מוצאים זמן, גומרים לעבוד בשעה שיש לרוץ לקחת את הילדים מהגן ו/או להסיע אותם ו/או לשמור עליהם ולהכין איתם שיעורים. לפני שנים רבות הייתי שותפה למאבק של אישה מהולנד שהגבר הישראלי שאיתו היא התחתנה סירב לאפשר לה קחת איתה את הילדה (מתחת לגיל 6) בשובה להולנד אחרי הגירושין. תביעה לשוויון בגידול הילדה, לא כן? אלא מה, שאותו גבר לא העלה בדעתו להקדיש זמן ותשומת לב לטיפול בילדה. הילדה הושארה אצל הוריו כדי שהוא יכול לטעון בבית המשפט שזכותו לאבהות צריכה להכריע. על מה בעצם הקרב הזה, ולמה המאבק? במציאות חיינו כאן, נוהגים גברים רבים להתעלם מחובת תשלום דמי מזונות ובמקומם משלם הביטוח הלאומי לנשותיהם ולילדיהם כסף כדי שיוכלו להמשיך ולהתקיים. גברים חייבים 1.3 מיליארד שקל לביטוח הלאומי בגין דמי מזונות שלא שולמו. אז על מה אנחנו מדברות כאן?! מצבן הכלכלי של רוב הנשים לאחר גירושים הוא נמוך יותר מזה שהיו רגילות אליו. לעומת זאת, מצבם של רוב הגברים משתפר לאחר הגירושים. נשים הן בדרך-כלל אלו שנשארות לטפל בילדים ללא עזרה וללא תמיכה. כל המאבק האלים הזה שמתנהל כרגע נגד משפטניות ונשים פעילות שאינן מסכימות לשינוי בחזקת הגיל הרך, מעיד על כך שאנחנו לא עוסקות בדיון אמיתי והוגן על עתידם המיטבי של הילדים לאחר גירושין, אלא במאבק של כוח ושליטה. בואו גברים, קחו חלק בגידול ובאחריות היומיומית על ילדיכם כבר עכשיו ומיד. נקווה שכך גם תתגרשו פחות, אבל אם בכל זאת יגיע היום להתגרש, תהיו שותפים אמיתיים בחיי ילדיכם ואז יהיו לילדים הללו 100% אימא וגם 100% אבא. אפשר להתגרש בשלום ובידידות, אפשר למצוא ולהמציא דרכים שוויוניות לשאת בנטל הכלכלי והנפשי. אם יש רצון טוב והורות אמיתית וטובה, אפשר אפילו להיות גרושים טובים אחד/ת לשני/ה.