המופתי, הרב, הסמולן ונתניהו

התגובה האינסטינקטיבית להוראתו של ראש ממשלתנו ליועץ המשפטי לממשלה לחקור את המופתי מוחמד חוסיין על דבריו הנלוזים הייתה - כל הכבוד נתניהו! הוא הראשון שזיהה את מרכיב ההסתה המסוכן שבדברי השייח' והוא גם הראשון שגילה מנהיגות צרופה וללא איבוד זמן הורה לחקור את המסית. דן כנר כבר מכחכח בגרונו וממתין לפקס. אין ספק כי בדבריו של השייח' הפנאט יש הרבה מן ההסתה. אם חפצים מאמיניו בתחיית המתים (כחלופה לשאהידיות), הרי שציווה נביאם, אליבא דמופתי, להילחם ולהרוג ביהודים "שיסתתרו מאחורי עצים ואבנים" (שבתקופת הנביא היו מצויים בשפע בארץ הקודש) ויפה שעה אחת קודם. התגובה של השייח', אותה מגבה גם שר הדתות של הרשות הפלשתינית מחמוד אל-הבאש, היא כי לא מדובר בהסתה אלא בציטוט הקוראן וכי "איש אינו מסוגל ואינו רוצה לשנות את הנוסחים ההיסטוריים של הדת". תשובה כהלכה. הדמיון ל"תורת המלך" גם אני חושב כי את האנשים מסוגו של חוסיין יש לשפוט, ואם אשמתם תוכח – למצות עימם את הדין. אך בעודי שרוי במחשבות הנחרצות על פועלו הנחוש של ראש הממשלה, הצהרותיו הגזעניות של השייח' וחריקת גלגלי השיניים של טחנות הצדק - צפו, עלו והידהדו בראשי דברים רחוקים אך דומים בתוכנם, במהותם ובעיקר במוזיקה שלהם, וואללה דה-ז'ה-וו! בסרט הזה כבר הייתי. התסריט זהה, אבל השפה והשחקנים אחרים. לסרט הזה קראו "תורת המלך". את "תורת המלך" הזאת כתב ראש ישיבת "עוד יוסף חי" מיצהר, הרב יצחק שפירא (עם הרב יוסי אליצור). ושורה של רבנים אחרים צירפו לספר את המלצתם. שפירא נרתם לענות על השאלה הקיומית, "מתי מותר להרוג גויים" ותשובותיו ומובאותיו פרוסות על 230 עמודים של הלכות הריגת גויים. יהודי שמתלבט אם, מתי ולמה יש להרוג גויים, ימצא בספרו של שפירא מגוון תשובות ענייניות. ראשית "אין איסור" להרוג גוי אם אינו מקיים את שבע מצוות נוח שבהן כידוע אנו היושבים בציון מדקדקים בקטנה כבגדולה. עוד מסביר הרב שפירא בספרו הנ"ל, שמותר להרוג גוי גם אם אינו אויב ישראל "בכל מקום שבו נוכחותו של גוי מסכנת חיי ישראל גם אם מדובר בחסיד אומות העולם והוא לא אשם בכלל במצב שנוצר" (!) ויש גם "חוסמי דרך" שאותם אפשר להרוג. מי הם אותם הזדים המסתוריים? מסביר הרב: "חוסמי דרך - תינוקות נמצאים פעמים רבות במצב הזה. הם חוסמים את דרך ההצלה בנוכחותם והם עושים זאת באונס גמור. למרות זאת מותר להרגם כי נוכחותם עוזרת לרציחה. יש סברא לפגוע בטף אם ברור שהם יגדלו להזיק לנו ובמצב כזה הפגיעה תכוון דווקא אליהם ולא רק תוך פגיעה בגדולים". יכולתי להוסיף עוד כהנה וכהנה מפניני ביאוריו וליקוטיו של הרב, אך נראה לי שהנושא הובן דיו. דין אחד לכל המסיתים ביקורת רבה הופנתה נגד הספר ומחבריו, אליה הגיב הרב שפירא: "הספר מסכם את המקורות ההלכתיים בנושא ואין לו שום משמעות בתנאי שלום או כהוראה ליחידים". תגובה מוכרת ממקום כלשהו... אינני תיאולוג ואין לי כוונה וכלים לשפוט את הרב שפירא ותומכיו, ולא את השייח' מוחמד חוסיין. כל אחד מהם חי בעולמו הצודק ומחובר ישירות בטלפון אל האלוהים. הבעיה עם האלוהים שלהם, שלכומר הוא אומר א', לקאדי הוא אומר ב' ולרב הוא אומר ג', ומבחינתי שפירא וחוסיין הם באותה המשבצת שבה גם נמצא שפירא אחר, שמורח את נתעבותו על קירות גטו ורשה בשם אלוהי ההומניזם הסלקטיבי המערבי. שלושתם גורמים לנזק רב למדינת היהודים ולכן מקומי אינו איתם, דתם אינה דתי ואלוהיהם אינו אלוהיי. אין לי כוונה להפקיד את המצפון שלי ואת החשיבה העצמאית כמשכון לפרשנותם המעוותת לדת. אבל הצדק חייב להיעשות וגם להיראות. אם נתניהו מורה ליועץ המשפטי יהודה וינשטיין להעמיד לדין את חוסיין – אין סיבה שלא יזדעק להעמיד לדין את הרב שפירא וגם את הסמולן יונתן שפירא שאת ההסתה שלהם הוא, משום מה, לא היה הראשון לזהות.