זוגות רבים מגדירים את יום החתונה כיום המאושר בחייהם (לפחות בשנים הראשונות- אחר כך לחלק מהם זה הופך להיות היום העצוב בחייהם) ומוכנים להוציא סכומים רבים בכדי להפוך אותו למושלם ולהנציח אותו. אחד הטיעונים בהם משתמשים המתחתנים להצדקת ההוצאה, הוא שברצונם ליצור חוויה מיוחדת לאורחים.
אז הינה עובדה - להנאת האורחים אין קשר לתקציב. האורחים שמגיעים ממקום העבודה של ההורים, לא מכירים את הזוג, ומגיעים רק כי הם חייבים. לא אכפת להם אם ירדתם ממסוק או עליתם מהמים, הם רק מחפשים רכב שיוצא מוקדם כדי לחזור איתו לבית.
למען האמת אם האורחים היו נשאלים, הם היו מעדיפים לוותר בחפץ לב על סידורי השולחן המפוארים שכוללים נרות וכיסוי לכיסאות (בתוספת סמלית כמובן), ועל הזיקוקים והאטרקציות. אבל מצד שני, זה לא אומר שצריך לשלוח אותם רעבים, רק כי לזוג בא לעשות ארוחה על בסיס טופו.
שמלה יקרה, עיצובי שולחן וחופה מוגזמים, כנריות ותוקעי שופר, זמר מהולל, רב מזמר ושושבין לא מוסיפים להנאה של האורחים. אירוע מכובד ונעים בתקציב מוגבל, כולל מזון טוב, אולם נוח ומרווח ומוזיקה טובה. כל השאר מבחינת כל המוסיף - מוסיף למינוס בבנק.
מומחים מסבירים כי התשובה לשאלה "האם כיסיתם את הוצאות החתונה?" ממשיכה ללוות את המתחתנים גם בשנים הבאות. והתשובה לעיתים כואבת.
זוג שמתחיל את חייו בהתחייבות, שסביר להניח כי יצטרפו אליה התחייבויות נוספות בדמות שכירת דירה (איזה זוג צעיר יכול לדבר היום על קנייה?), ריהוטה וגידול ילדים. במקרה כזה החתונה הופכת לטעות כלכלית ראשונה, שעשויות להוביל למתחים בזוגיות ואף לגירושין.
אז מי באמת מרוויח מחתונה? המרוויחים העיקריים מהחתונה הם כמובן בעלי האולמות וספקי הצילום, מוזיקה ועוד. אך השאלה האם לא ניתן להוסיף למרוויחים האלו גם שני מרוויחים נוספים - הזוג עצמו?
חתונה כבסיס לפשיטת רגל
"במהלך השנים אני נפגש עם תופעה הולכת ומתגברת: מגיע אלינו זוג צעיר, אנחנו שואלים אותם כיצד נקלעתם לחובות כאלו והם עונים בכאב: "מהחתונה". אומר אוריאל לדרברג מנכ"ל ארגון פעמונים. "זו מציאות בלתי נתפסת - מעבר להנחה המוטעית, שככל האירוע יקר יותר כך השמחה בו גדולה יותר, לצערי אנשים מגיעים לספור את מה שנותר מהאירוע ועומדים נבוכים מול שוקת שבורה.
האם חתונה יותר צנועה היא גם פחות משמחת? אולי ההפך? אנחנו מרבים לבקר את הציבור החרדי, ופעמים רבות בצדק, אולם אפשר גם ללמוד ממנו כמה דברים. החתונות במגזר הזה צנועות מאוד אבל גם שמחות מאוד. אם כי אני חייב לציין שהייתי בהחלט משפר משהו עם האוכל שם. שכן, לאור ניסיון החיים שלי בחתונות חרדיות, מי שמרוויח הכי הרבה שם, זה אותו בעל דוכן פלאפל שפתח ממש ממול לאולם, ואליו נוהרים כל האורחים הרעבים שלא הגיעו לעוף המסכן, שהיה אמור להאכיל יותר ממה שיש לו. אז נכון, לא צריך ללכת לקיצוניות סגפנית, אבל לפחות לנווט לדרך האמצע.