"הגינות מקצועית: בכל עניין מקצועי יפעל מהנדס או אדריכל בהגינות תוך שמירה על כבוד המקצוע ועל-פי שיקולים מקצועיים, ובנאמנות כלפי לקוחו" - מתוך "תקנות המהנדסים והאדריכלים (כללים בדבר התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע).
מומחים המתמנים כמומחי בית המשפט נהנים ממעמד שהוא לכאורה גבוה ממעמדם של מומחי צד לדיון. הסיבה לכך היא הנחה מוטעית, לפיה כאשר צד לדיון ממנה מומחה על-מנת לשטוח את טענותיו בפניו, ומשלם את שכרו, הרי אותו מומחה נוטש עם קבלת השכר את הגינותו המקצועית ונוטה בחוות דעתו לטובת משלם שכרו. זו התנהגות בלתי נורמטיבית בעליל, לא מוסרית ולא מקצועית, ועל כן אין להניח כי המומחה ינהג בצורה זו אלא יש להעדיף כהנחת עבודה שהמומחה ימלא את תפקידו ללא פניות ובאובייקטיביות הראויה.
למרבה הצער הנחה זו (שהמומחה נוטה לצד שמינה אותו ומשלם שכרו ונוטש את העמדה האובייקטיבית) - מתממשת הלכה למעשה אצל חלק מהמומחים, אך לא אצל כולם, וכך יוצא כי מומחים אובייקטיביים, ישרי דרך וחסרי פניות - זוכים ליחס מסויג כלפיהם, בגלל התנהלות של אחרים.
אין ללמוד בעניין זה מן הפרט על הכלל.
ראה בקורת קשה על מומחה צד לדיון, שנטה בחוות דעתו לטובת שולחו, בע"א 86/86
אחד העם שפירא נ' לשם אריה ורבקה, בית המשפט המחוזי בחיפה, שופטים: ח' אריאל, י' מרגלית, מ' סלוצקי, פס"מ תשמ"ח כרך 1 מעמ' 3:
"א. המהנדס בן-עזרא פרט בחוות דעתו ת/1 את הליקויים שמצא בריצוף שבדירה, את הפתרונות לתיקון המצב והעריך את עלותם. על כך השיב המהנדס טיגרמן מטעם המוכרת בחוות דעתו נ/1. אין למעשה מחלוקת לעניין קיומם של הפגמים בריצוף שבחדרי ההורים והילדים והכוללים כמתואר בנ/1 "שברים בפינות, שברים במקצועות, כתמים, קלופים, שקעים ונקבים". אלא שמאחר שלדעת המהנדס טיגרמן "הריצוף מתאים לריצוף סוג א'" לפי תקן שהציג, הרי שאין צורך בהחלפתו חרף קיומם של הפגמים שהוא עצמו מאשר את קיומם (ראה נ/1, סעיף 4(1)).
הדעת אינה סובלת מסקנה שכזו. לא סיווגו של הריצוף הוא הקובע את הנזק אלא עצם עובדת קיומם של הפגמים במרצפות עצמן ובאופן בצוע העבודה.
נסיונו של המהנדס טיגרמן להתלות בסיווג התיקני כעילה לאי בצוע התיקונים הדרושים הוא לכשעצמו, גורע ממהימנותו וממיומנותו ומעלה עליו את החשד של נטייה לבעל הדין שהזמינו ומשלם את שכרו, קרי המוכרת." (ההדגשה אינה במקור).
להבהיר, בית המשפט המחוזי לא "הבין" כי מומחה המייצג צד לדיון אמור לנטות למי שמשלם את שכרו והיו לבית המשפט ציפיות מוצדקות ומובנות כי המומחה ינהג בכל מקרה במומחיות הראויה, באובייקטיביות ובמיומנות מקצועית, מבלי להטות את חוות דעתו לטובת הצד שמינהו. מכיוון שהמציאות באותו תיק לא הייתה כזו, מתח בית המשפט בקורת קשה כלפי המומחה.
הדבר מלמדנו כי מומחה צריך להיות נאמן למקצועו.
להלן ציטוט מתוך תקנות המהנדסים והאדריכלים (כללים בדבר התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע), התשנ"ה 1994:
הגינות מקצועית
4.בכל ענין מקצועי יפעל מהנדס או אדריכל בהגינות תוך שמירה על כבוד המקצוע ועל-פי שיקולים מקצועיים, ובנאמנות כלפי לקוחו.
השיקולים המקצועיים קודמים לנאמנות
עינינו הרואות כי השיקולים המקצועיים קודמים לנאמנות, או לכל הפחות מצויים באותה רמה של חשיבות, ואם הנאמנות לא עולה בקנה אחד עם השיקולים המקצועיים - המומחה יימנע מלתת את חוות הדעת.
הבעיה היא בדרך כלל לא עם מומחה צד לדיון כמו עם מומחה מטעם בית המשפט. מינוי מטעם בית המשפט גורם למומחה הממונה לנטוש את כללי המקצוע ולתת חוות דעת של פשרה כאילו הוא השופט המכריע בדין וכבר אינו מהנדס מקצועי האמור לקבוע מה תקין ומה בלתי תקין, מה ראוי בהתאם לכללי המקצוע ומה אינו ראוי.
סטיה מכללי ההנדסה במטרה לרצות צד לדיון או במטרה לקלוע אל מה שנראה למומחה חשוב לשופט - היא במפורש התנהגות שאינה הולמת את כבוד המקצוע, אף שהתנהלות כזו עשויה לגרום למינויים נוספים.
מומחי בית המשפט קובעים אמות מידה משלהם
עד כדי כך הם פני הדברים, שמומחי בית המשפט חורגים ומתנתקים לחלוטין מההוויה ההנדסית וקובעים להם אמות מידה משלהם שאינן עומדות במבחן המציאות. לא רק מערכת מחירים שאינה תואמת מציאות - אלא גם כללי תכנון וביצוע תוך זילות תקנים ותקנות ותוך הסתמכות על פרשנויות קיצוניות ומקריות לביטול ליקויי בניה. לדוגמה, בת"א 935/85 ורדי ואח' נ' מליבו בע"מ, בית המשפט המחוזי בחיפה, קבעה השופטת ט' שטרסברג-כהן כי דלת יכולה לחרוג מן המידות הקבועות בתקן למרות שבתקן עצמו רשומים הגבולות המותרים, כך שטעותו של בית המשפט היא ברורה, ואף על-פי כן מומחים רבים בכהנם כמומחי הקבלן או כמומחי בתי המשפט מצטטים פסק דין זה תוך התכחשות להוראות התקן 23 ולסיבולת הכלולה בתקן זה.
דוגמה נוספת היא בהצעה לבצע בדיקת שליפה כמבחן לתקינות החיפוי החיצוני של הבניין, כאשר בתקן גופו מפורטות ומבוארות סדרות של בדיקות זולת שליפה, ולא במקרה. הדרישות שבתקן הן לגבי נתוני רשת הברזל שבין אבני החיפוי לקיר החיצוני, הווים המחברים את האבן לרשת, העוגנים המחברים את הרשת אל הבניין, הפרופילים לתמיכת שורת חיפוי תחתונה, המישקים וסוגיהם ועוד. כל אלה - נמנעים מבדיקה בבדיקת שליפה כמבחן בלבדי כהצעת כמה מומחים שמתעלמים ביודעין מכללי המקצוע מתוך אינטרס זר.