מניעים פוליטיים, כמו כל מניע אחר, לכשעצמם אינם פסולים. כמעט כל חיינו מוכתבים ממניעים פוליטיים. יש ביניהם מניעים כשרים, ויש ביניהם מניעים פסולים.
למשל, לו היה קורה מקרה - שלא יכול בשום אופן לקרות אצלנו - בו קבוצת עיתונאים תפרסם מסמך מזויף, אחרי שמי שכתב אותו לכאורה הודיע להם שהמסמך מזויף, והעיתונאי הראשי יש לו אינספירציות פוליטיות, והתוצאות הברורות האפשריות של המסמך הן זעזוע של הקואליציה, יצירת חיץ בין ראש הממשלה לשר הביטחון וזירוז פירוק הממשלה - אלה מניעים פוליטיים פסולים מהשורש, אשר כל חברה נורמלית הייתה עוקרת אותם מהשורש, אבל אצלנו אין צורך לעקור כאלה דברים, כי אצלנו הם לא קרו ולא יקרו לעולם. כי הרי ידוע שעיתונאים (או אחרים), בין אם יש להם אינספירציות פוליטיות ובין אם אין להם, אשר היו משתמשים במסמך מזויף אחרי שהודיעו להם שהוא מזויף, היו עומדים לדין פלילי על שימוש במסמך מזויף, באים על עונשם, וודאי שלא היו יכולים לרוץ לכנסת.
ולמשל, עוד מצב שלעולם לא יכול לקרות אצלנו, של מניעים פוליטיים שליליים, הוא מצב בו רשות שידור אחת ממליצה לסגור רשות שידור אחרת בטענה שראש הממשלה משתלט עליה. בתוך כך מתפרסם מסמך אשר לכאורה פרסומו עומד בניגוד בולט לחוק הגנת הפרטיות, ורק אחד מתוך כל החבורה אשר שיתפה פעולה בקומבינה הזו, ודווקא לא זה שעובר לפוליטיקה כמה חודשים מאוחר יותר, ויש לו אינטרס מובהק לדחוק את רגליהם של אנשי ראש הממשלה מהרשות, מועמד לדין. אלה מניעים פוליטיים פסולים מהשורש, אבל כאמור אצלנו כאלה דברים לא יכולים לקרות, אצלנו יש חוק עונשין, כולם שווים על-פי החוק, כולם יראים מהחוק ולכן מניעים פוליטיים כל-כך שליליים ומזיקים לא יכולים להתפתח כאן.
מניעים פוליטיים חיוביים
לעומת כל אלה, יש מניעים פוליטיים חיוביים, מניעים המנסים למנוע באמצעות ביקורת לגיטימית את היבחרותו לכנסת של סלב, גם עקב תואר ללא טוהר הניתן לו על-ידי אוניברסיטת בר-אילן, כאשר כל האקדמיה מבקרת באופן ברור ומובהק את ה"שירות" המיוחד אותו נותנת האוניברסיטה לאותו סלב ולאנשים "מיוחדים" נוספים.
אז כמו שאמרנו, אין כל רע במניעים פוליטיים, יש רע במניעים רעים אשר תודות לחוק העונשין, ותודות לעובדה שכולם שווים על-פי החוק – אין כל סיכוי שישתרשו כאן, כמו למשל בסיפור המסמך המזויף שקרה באחת מארצות מרכז אפריקה, וסיפור הבחירות למנכ"ל
רשות השידור באחת מהערים הנידחות של סין.