שלושה מוקיונים ישנים מחפשים כיסא חדש

שוק הכיסאות לכנסת הבאה הופך לסוער יותר מרגע לרגע. מדי שבוע - ימים רבים לפני יום הבוחר - מישהו אחר קופץ על העגלה הדוהרת. המצטרפים החדשים למפלגת קדימה - מפלגת-אוסף של ח"כים ושרים לשעבר ועסקנים שונים מכל הבא ליד - הם שלושה מוקיונים ישנים, מהליכוד, מהעבודה ומקדימה. שניים מהם מתוחכמים וערמומיים והשלישי לא חכם גדול: חיים רמון, צחי הנגבי ועמרי שרון. כולם בעלי קבלות בתחום העבריינות. ואנחנו, עם ישראל - שהם ודומיהם רוצים את המשרות שישפיעו על חיינו - שואלים: מה הריצה המטורפת הזו שלהם ושל עמיתיהם אל כיסאות השלטון? חיים רמון, עסקן פוליטי ותיק, שר בממשלות ישראל, איש העבודה וקדימה, הואשם במעשה מגונה ו"קיבל" עבודות שירות, חזר לפוליטיקה לקדימה ופרש לפני כשנתיים לעשות לביתו. עשה גם עשה והנה הוא שוב רוצה לאימא קדימה, כי הפוליטיקה מתוקה כנראה מדבש והוא מתקבל בקדימה עכשיו בזרועות פתוחות כמועמד לקריירה זוהרת עתידית. צחי הנגבי, פוליטיקאי ותיק מן הליכוד, בריון בעבר, משופשף וממולח בהמשך, עזב את בית הליכוד כדי לחבור לקדימה ו"קיבל" קלון בנושא עבירות על החוק למימון מפלגות. לא ישב בכלא אך ישב בבית בקלון. והנה הוא שוב כאן, מתחרה על כיסא בקדימה. עמרי שרון, הבן של, היה חבר כנסת בליכוד ועבר לקדימה יחד עם אבא, ישב בעסקת טיעון בכלא שבעה חודשים על עבירות בתחום מימון מפלגות, נחשב לחבר כנסת בטלן, שקיבל משכורת ותו לא. עזר לאבא בעניינים לא כשרים ויחד עם אחיו גלעד שרון מטפלים באבא, המת-החי, על חשבון המדינה ומספרים לנו, כל שנה, כבר חמש שנים, שעוד מעט ייקחו את אבא הביתה, לחוות השקמים ויטפלו בו על חשבונם. הכל דיבורים. עמרי שרון, בעל חווה מרוויחה (שהייתה של אבא) בנוסח טקסס, רוצה שוב את הכיסא בכנסת, בעיקר את המשכורת והפנסיה. אנחנו יודעים מניסיון העבר שאין לו מה לתרום.