בשבוע שעבר, בסופרמרקט השכונתי, קניתי רשימת מוצרים קצרה שעלותם הכוללת הגיעה בדיוק ל-342 ש"ח. נתתי לקופאית הצעירה שני שטרות של 200 ש"ח וחיפשתי בכיס עוד 2 ש"ח, "כסף קטן". לא רציתי לקבל מטבעות כעודף. לכן, ביקשתי שלושה שטרות של 20 ש"ח. הקופאית קיבלה את הכסף והסתכלה אל הקופה הרושמת (ממוחשבת), ואלי, מבלי לדעת מה לעשות. היא לא הבינה, קראה למנהלת המשמרת כדי שתעזור לה. כשהמנהלת הסבירה לה, לדעתי, הקופאית לא ממש הבינה את ההסבר.
העניין פעל אצלי כ"טריגר". כמי שצמח במשפחה שבה מתמטיקה, מחשבים ותנ"ך היו חשובים בה והיו מנת חלקה מאז שנות החמישים, ובעצמי, במשך השנים, כתבתי תוכניות לימוד ראשונות, במדעי המחשב, גם בארץ וגם בחו"ל, שאלתי את עצמי בתדהמה בפעם המי יודע כמה, מה קורה כאן? למה זה קורה? אלו שינויים עברה הוראת המתמטיקה/חשבון/פסיכומטרי/מחשבים מאז שנות ה-50 ועד היום? התבוננתי פעם נוספת, חלקית, במיוחד בחינוך הממלכתי, בתכנים, במעשים ומה מצאתי? אציין שאין לי במערכת ילדים, אבל יש לי בה נכדים.
מורים ומנהלים חסינים מ"בקרת איכות"
חלק מהדברים שמצאתי הם שישנם מצבים שאינם בודדים, שבהם התלמידים יודעים את החומר טוב יותר מהמורים. שוב ושוב שאלתי את עצמי לא מעט שאלות, רובן ישנות, סוג של מה נשתנה? האם השתנה? איך ולמה זה קורה? מה תוצאותיו והשלכותיו דווקא של מצב זה? ממה זה נובע? האם זה עקב היחס לתלמידים שהפך להיות חסין מכל ביקורת של המורים? או להפך? מדוע עדיין בשנת 2012, המורים ומנהליהם עדיין חסינים מכל ביקורת באיכות ההוראה בהגנת הארגון המקצועי? מדוע גם היום, כשיש העלאה במשכורת, מקבלים אותה למעשה כל המורים ללא ההבדל לאיכות ההוראה האינדיבידואלית של המורה? והפקחים, מדוע חלקם עדיין מורים שכשלו וקיבלו "בעיטה למעלה" כי אי-אפשר לפטרם?
עוד בילדותי, לימד אותי פרופסור ידוע בעולם המתמטיקה, המחשבים והגיאופיזיקה, קרוב משפחה, כשאמר לי: "שים לב, לפני שהתלמיד/הסטודנט עונה את תשובתו לשם קבלת הציון, בבחינה, השאלה בה, מעידה, קודם כל, אלף עדים, על רמתו של המורה". כלומר, מספיק לקחת מבחן (מבחנים) כדי להבחין מה תהיה איכות התלמיד הצפויה. מכאן שלא פניתי לתוצאות מבחן בינלאומי זה או אחר, וגם לא פניתי לניתוח תוצאותיו, דבר סטנדרטי. פניתי דווקא אל שאלות ששואלים מורים, במערכת החינוך. פניתי אל חומרי הלימוד. מתוך מאגר גדול, מצאתי כמה "פנינים" ראויות להערה ולהארה. אז איך אומר ההוא בטלוויזיה... "הישארו איתי... יצאנו לבדוק..."