הניצחון של נתניהו בפריימריז המחיש שלראש הממשלה אומנם יש תמיכה גדולה במפלגה שלו, אבל אין לו שום חזון שיוציא את ישראל מהמצב הכלכלי והמדיני הקשה שאליו ממשלתו הובילה אותנו. בנאום הניצחון שלו ביבי בחר לדבר על כך שהוא לא מתכוון להקדים את הבחירות ושהוא מתכוון לסיים את הקדנציה שלו, אבל הוא לא טרח להציג לאזרחי ישראל אופק מדיני פוליטי. ישראל נמצאת במשבר כלכלי חברתי קשה ובידוד בינלאומי מדיני שלא היה כמותו, אבל נתניהו התעלם מהבעיות הללו ובמקום להציג לציבור חזון מדיני הוא הציג את חזונו האישי להיות ראש הממשלה. ביבי שוב נחשף כמנהיג חלול שהמטרות שמנחות אותו הן שימור עצמי, ולא טובת הציבור שהוא נבחר להוביל.
דרוש מנהיג עם חזון
בנאום הניצחון שלו בפריימריז ראש הממשלה לא דיבר על חזון או דרך, והמסר היחיד שלו לבוחריו בליכוד היה שהבחירות הכלליות עוד רחוקות, ושהוא מקווה לסיים את תקופת הכהונה עד סופה. נתניהו כשל בכל התחומים למעט ההצלחה הפוליטית להקים ולשמור על קואליציה חזקה, ולכן אין פלא שזה הדבר היחיד שעליו הוא מדבר.
מבחינה כלכלית המדיניות הכלכלית הניאו-ליברלית הקיצונית של ביבי נכשלה, והיום מתברר שהצמיחה שביבי נוהג לפאר באה על חשבון מעמד הביניים והחלשים בחברה. האזרחים מבינים היום שהנתונים הכלכליים שביבי מציג כדי להצדיק את המדיניות הכלכלית שלו הם לא יותר ממשחק סטטיסטי, שנועד להסתיר את הפערים החברתיים, את העוני ואת ההתדרדרות המוסרית שגרמה המדיניות שלו. ביבי לא השיג גם שום הישגים בתחום המדיני ומעבר לכך שהוא לא השיג שלום שהיום נראה כחלום רחוק, הוא גם בודד את ישראל במערכת הפוליטית, פורר את היחסים שלנו עם מדינות ערב, והרחיק אותנו מבעלי הברית הטבעיים שלנו.
הכישלון החברתי-כלכלי
ביבי כשל כלכלית גם ברמה המוסרית וגם ברמת התוצאות הפרקטיות, כאשר האידיאולוגיה הכלכלית שלו הפכה את ישראל למדינה ענייה יותר, שבה הפערים החברתיים הולכים ומעמיקים. ביבי מסתיר מהציבור הם הנתונים האמתיים על רמת האבטלה וטוען שרמת האבטלה בארץ עומדת על 5-6, בעוד מומחים מעריכים שרמת האבטלה היא למעלה מ-20 אחוז. הנתונים של הממשלה מטעים כי בחישוב שלהם לא נכללים אותם אזרחים שעובדים רק חצי משרה, אזרחים שעובדים רק שעה בשבוע, או אזרחים שהתייאשו וכבר לא מחפשים עבודה. הנתון הזה מטעה גם בגלל שבישראל יש אלפי חרדים שבכלל לא מחפשים עבודה, ואם נוריד אותם מהחישוב אז אחוז האבטלה בישראל יעלה בצורה משמעותית. ראש הממשלה וחבריו באוצר גם נוהגים להזכיר את הצמיחה "שהם הביאו" למשק אבל הם בוחר להסתיר את הנתונים שמעידים על כך שאי השוויון בישראל הולך וגובר, ושאין משמעות לצמיחה שהוא מדבר עליה אם רק מיעוט קטן של בעלי הון נהנים ממנה.
ישראל היום נמצאת במצב כלכלי חמור מאוד כאשר מספר העניים בישראל הולך וגובר, והיום כל ילד שלישי חי מתחת לקו העוני. בישראל יש מעל מיליון וחצי אנשים שחיים מתחת לקו העוני כאשר ארבעים אחוז מהאנשים האלה הם אנשים עובדים שמשכורתם אינם מאפשרת להם לחיות בכבוד. יוקר המחיה בישראל, רמת המשכורת הנמוכה, השחיקה בפנסיות ורמת הרווחה הנמוכה שמקבל האזרח מהמדינה, גורמים לכך שיותר ויותר אנשים ממעמד הביניים מתדרדרים לעוני, ומתקשים לממן מוצרים בסיסיים כמו אוכל, תרופות, וקורת גג. העוני הזה והשבר הכלכלי הזה של מעמד הביניים פוגעים קשה במרקם החברתי של ישראל, כאשר אותו מעמד הביניים שנושא בעיקר הנטל הכלכלי והביטחוני ונפגע על-ידי המדיניות של נתניהו, מרגיש מנוצל ומפתח אנטגוניזם כלפי המדינה.
הכישלון המדיני
ראש הממשלה הוא אולי נואם טוב אבל צריך לשפוט את הישגיו על-פי המדיניות שלו, ולא על-פי כמות מחיאות הכפיים שהוא מקבל בקונגרס האמריקני. למרבה הצער ההישגים המדיניים של ביבי הם מעטים ביותר, ולמרות שביבי שוב מנסה לסנוור את העם באמצעות מצגי שווא כמו זה בקונגרס המציאות היא שהוא בודד את ישראל, ודרדר אותנו למצב ביטחוני חסר תקדים. המדיניות הביטחונית של ביבי שמושפעת בעיקר מהפייגליניזם שהשתלט על המפלגה שלו, מחסלת כל סיכוי לחידוש המשא-ומתן עם הפלשתינים ולכן מסכנת את עתידה של המדינה. במקום שראש הממשלה יקדם הסכם שלום שהוא הערובה היחידה לשמירה על מדינה יהודית, ראש הממשלה מוכן לסכן את עתיד המדינה כולה ואת היחסים שלה עם ידידותיה תמורת שמירה על התנחלויות מבודדות, שבהם מתיישבים בעיקר קיצוניים שלא מאמינים בערכים הדמוקרטיים של המדינה. נתניהו שמפחד מהמחיר הפוליטי הפנימי בליכוד מתעלם מרוב הציבור הישראלי שתומך בהסכם מדיני, שמבוסס על שתי מדינות לשתי עמים וחילופי שטחים שיבטיחו את השמירה על ההתנחלויות הגדולות בשטחה של ישראל.
בזמנים קשים אלה ישראל צריכה מנהיגות עם חזון מדיני כלכלי וחברתי ברור, ולא מנהיג שמונע מסקרי דעת קהל ומלחץ מפלגתי של מיעוט, שמסכן את המדינה וכופה את דעתו על הציבור.