אחרי שהקרקס נגמר והמון חזר מהקולוסאום הביתה שטוף חוויות מקרבות טרכטנברג וביבי נגד הילדות של כיכר רוטשילד, הגיע הזמן לעשות את חשבון המשחקים.
במקום אחד כבר עשו, ומסתבר שאגודות הסטודנטים שילמו כמיליון ורבע שקלים עבור הפריימריז של
איציק שמולי. כי גם אם לסטודנטים מפגינים יש והיה מקום במאהלים, לא היה שם מקום לאגודות שלהן. אגודות סטודנטים, כמו כל איגוד מקצועי, אמורות לדאוג לטובת חבריהן – ולא לעניינים אחרים, גם אם הם נחמדים וחשובים לחברה כולה.
לו אני סטודנט, הייתי מצפה שיו"ר האגודה שלי ישיג לסטודנטים פטור מלא משכר לימוד, מה שהוצע לו ונדחה, (בשביל יחסי ציבור ומחיאות כפיים של מחוסרי דיור מהנגב והגליל), כשם שלו הייתי רופא הייתי מצפה מיו"ר ההסתדרות הרופאים שיביא לכך ששכרי כרופא יעלה מעבר ל-23 שקל לשעה. ראינו מה קורה למדינה כשיו"ר הסתדרות הרופאים שלה עסק בזמן המו"מ ברפורמות חברתיות ברפואת הנגב במקום בתנאי השכר הבסיסיים. כך אירע לאגודות הסטודנטים, והרבה סטודנטים עוד ירגישו על בשרם, היכן שהארנק שלהם נוגע בעור, את מחיר הוויתור המטופש של היו"ר שלהם על ההזדמנות לקבל פטור מלא משכר לימוד לכל הסטודנטים במדינה, רק כדי שהוא יראה טוב ופופולרי בטלוויזיה.
אז מה היה לנו: אגודות הסטודנטים התייצבו לכאורה למאבק על פתרונות דיור בת"א וחייבו את הסטודנטים שלהם במימון המחאה והמאבק הזה. התוצאה: שום סטודנט לא השיג מזה שום פטור משר לימוד, שום הנחה בשכ"ד ואילו לא הקלה במחיר החניה. ועכשיו הסטודנטים גם לא יכולים לצאת למאבק אמיתי שלהם על ביטול שכ"ל באוניברסיטאות ובמכללות ועל קבלת מלגות והלוואות קיום, כי צריך קודם כל לפתור את מצוקת הדיור במדינה.
ובעוד 5 שנים, כשהסטודנטים מחוסרי הדיור והמרוקנים מכל פרוטה מכיסם בגמר לימודיהם יראו את אלפי המשפחות החרדיות נכנסות לבתים החדשים של חריש החרדית, אותן קנו הודות לתקציבי "הקלת מצוקת הדיור" שימצאו עבורם עכשיו, האקדמאים הצעירים הללו ודאי יוכלו להתנחם בכך שזה שמופיע ומחייך להם בטלוויזיה, מעל דוכן הנואם במליאת הכנסת, הוא אותו יו"ר איגוד שהם מימנו לו את הפריימריז מדמי החבר ששילמו לאגודת הסטודנטים.