עם שלא יודע את שורשיו סופו שלא יהיה לו עתיד. אין יותר עמוק ונכון מסיור במערת המכפלה ובעיר האבות – חברון - כדי לחשוף את ילדי ישראל למורשתו של העם היהודי. שר החינוך, מר
גדעון סער, פונה לצד הערכי שהוזנח זה שנים רבות על-ידי שרים אחרים – מורשתו של העם היהודי.
זכותנו ההיסטורית על ארץ ישראל, הקהילות היהודיות העתיקות שבגינן הוקמה מדינת ישראל דווקא כאן – בציון, חלקת הקבר של שלושת האבות ושלוש מתוך ארבע האימהות – אלו הם חלק מהותי מיסודות הציונות.
כל תלמיד רשאי וחייב לבחור את דרכו האידיאולוגית והפוליטית בעתיד, אולם הוא לא יוכל לעשות בחירה מושכלת אם לא יהיו לו המידע ההיסטורי שכל-כך מנסים להתכחש לו ולהתעלם ממנו גורמים בינלאומיים ואף גורמים יהודיים רבים בעם, אפילו במערכת החינוך.
יהודים רבים מדי גדלים על מורשת בת פחות ממאה שנים, שלא לדבר על אלה שחושבים שהכל התחיל בשנת 1967. ההיסטוריה של העם היהודי היא עתיקה ומפוארת, לא בכל התקופה בת ה-3,800 שנה עמנו שלט בארץ ישראל, אך כמעט תמיד היו לו נציגים על אדמת המולדת. בגלות הארוכה, בה ישבו בארץ ישראל רק מעט יהודים, השתמרה התפילה והכמיהה לירושלים ולציון – דבר שהוליד את הציונות בת זמננו.
בחברון, מאז קנייתו של אברהם אבינו נחלה וחלקת קבר, כמעט תמיד ישבו יהודים. התקופה הקצרה בת זמננו, בה לא היו יהודים בחברון, היא תקופה בת כשלושים שנים – בין מאורעות תרצ"ו לבין שנת 1969.
במאורעות תרפ"ט נטבחו משפחות של יהודים על-ידי שכניהן הערבים והיהודים הנותרים גורשו מהעיר על-ידי השלטון הבריטי. כעבור שנה חזרו יהודים לחברון, אולם במאורעות תרצ"ו - 1936 נרצחו יהודים נוספים ביישוב על-ידי ערבים והעיר נותרה ללא מתיישבים יהודים. כשנתיים לאחר מלחמת ששת הימים, במהלכה שוחררו שטחי ארץ ישראל מניסיון ההשתלטות של השלטון הירדני, חזרו היהודים ליישב את העיר חברון.
להימנע מניתוק של העם משורשיו ההיסטוריים
ראוי להזכיר שהחלטת המנדט הבריטי הייתה על הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל על שתי גדותיה. עם התקוממותם של ערביי האזור הציעו הבריטים הסכם חלוקה המותנה בהסכמתם של שני הצדדים. הצד הישראלי הסכים, ואילו מדינות ערב סירבו ופתחו במלחמת העצמאות.
תלמידים שלא ידעו שבחברון יושבת קהילה יהודית שהיא מהקהילות היהודיות העתיקות בעולם, שלא ישמעו על הטבח הנורא שארע שם – מאורעות תרפ"ט, שלא ידעו ששם הכל התחיל – תיגזל מהם זכות הבחירה המושכלת האם עלינו להישאר באותה עיר או לוותר עליה, האם מדינת ישראל צריכה להכיל ריבונותה על העיר או למסור אותה לגורם זר.
בורות היסטורית עלולה להוביל לתהליך הינתקות של העם משורשיו ולהשלכות שיובילו להתרופפות האמונה בצדקת הדרך ועקב כך לשאלות כגון: "מה אנחנו עושים כאן?", "למה לחיות דווקא בישראל?", "מה אכפת לי מירושלים, מחברון, מצפת וכו'...?".
סיור תלמידים באתרים השורשיים והמקודשים לעם ישראל הוא חובה חינוכית לאומית ממדרגה ראשונה. התנגדות לסיור שכזה אינה מובנת מכיוון שגם אלו החושבים שיש לוותר ולגרש את היהודים החיים במקום מבתיהם, מן הראוי שירצו להראות לילדי ישראל על מה הם מוכנים לוותר.