זהירות ממתחזים

לא מכבר קבע רשם המהנדסים לגבי מהנדס מסוים המתמנה השכם והערב כמומחה מטעם בתי המשפט במדינת ישראל בתור מומחה למבנים ותוך כדי כך גם כולל בחוות דעתו חישובי קונסטרוקציה - כי לאותו מהנדס אין ניסיון במבנים ועל כן אינו ראוי להיות מהנדס רשוי (ר' קמוצה). לאמור, הוא אומנם מהנדס רשום, בתוקף זאת שסיים חוק לימודיו, אך מעורבותו בתכנון מוגבלת למבנים פשוטים בלבד (כגון: קיר תומך בגובה המוגבל לכדי 2 מ'). מפאת כבודו של המהנדס, לא יוזכר כאן שמו. נגד אותו מהנדס עומדת קובלנה של מדינת ישראל בגלל שימוש בתואר מהנדס רשוי (=מהנדס בעל רישיון) בחוות דעת מקצועיות אותן הגיש לבית המשפט.

מומחים ללא מומחיות

אירוע אחר, הוא ניצול העובדה כי לאורך שנים רבות לא סווגו המהנדסים למקצועות המשנה שלהם ברישומיהם אצל רשם המהנדסים, וכך עד למועד מסוים כולם נרשמו במדור מבנים, גם אלה שאינם מתאימים בכישוריהם למדור זה. בעת עריכת הסיווג למקצועות המשנה (הנדסת מבנים, תעבורה, ניהול הבניה, הנדסה סניטארית ועוד), פנה הרשם בחוזר אל המהנדסים וביקשם להכריז על כישוריהם כדי שרישומם יותאם לנושאי מומחיותם, ואכן היו מהנדסים ששעו לבקשת הרשם, אך היו גם היו מהנדסים שניצלו ניצול ציני את מצוקת הרשם בעניין זה ונותרו עם רישום ורישוי המנוגד לתחום עיסוקם. כלומר - יש כיום מהנדסי בניין שאינם בעלי ניסיון בתכנון מבנים כלל והם גם ללא שום הכשרה בתחום זה, אך למרות זאת הם רשומים המהנדסים רשויים (בעלי רישיון) במדור מבנים והם כאילו מוסמכים לתכנן מבנים לרבות רבי קומות, וכאילו הם מומחים בתחום הקונסטרוקציות. מהנדס הכלול בקטגוריה שלילית זו - ששמו לא יוזכר מפאת כבודו - מתמנה על-ידי בתי המשפט במדינת ישראל כמומחה השכם והערב, כולל בתחום הקונסטרוקציות, ואף שבית המשפט המחוזי פסל אותו באחד התיקים בטענה כי על-אף רישויו הפורמלי הוא אינו קונסטרוקטור, בתי משפט רבים אחרים משתמשים בחוות הדעת שלו כאילו הן חוות דעת של מומחה, ולא היא. אחת הבחינות לרצינות חוות הדעת המוגשות לבית המשפט היא העמדתן במבחן המציאות. כאשר מומחה מתעסק בנושא בו הוא לא מבין, הדבר בא לידי ביטוי בפתרונותיו ובעלויות שהוא קובע בחוות דעתו. לא קשה לבדוק זאת. מכיוון שמומחה הממונה על-ידי בית המשפט מחווה דעתו נוכח חוות דעת נגדיות, וכאן נביא דוגמה שכיחה ביותר, הוא נוקב במחירים לשם ביצוע התיקונים ובשיטות ביצוע שאינם מציאותיים. מהנדס בניין שאינו קונסטרוקטור קבע עלות תיקון קיר כולל תכנונו בסך כולל של 18000 שקלים. בית המשפט עשה מעשה והחליט כי הקיר יתוקן. בינתיים חלק מהקיר התמוטט (מדובר בקיר -גדר בנהרייה בשכונת וילות), והתכנון של הקיר החדש עלתה עד כה קרוב למאה אלף שקלים מבלי שרואים את האור בקצה הפתרון ומבלי שהוחל בביצוע... רק בדיקות הקרקע עלו כמו כל מה שה"מומחה" הקציב עבור ביצוע הקיר... אותו "מומחה" שהוא הדיוט בנושא בו הוא מונה על-ידי בית משפט נכבד במדינת ישראל - הוא שודרג במעמדו וכיום הוא שמאי-מכריע... הלקוחות שלו - התובעים והנתבעת - עדיין מתכתשים ומתדיינים בבית המשפט... הנזק שנגרם בגלל המינוי הבלתי ראוי הוא ברור: אשליות לנתבעת - מצג שווא, כאילו היא נפטרת מהבעיה בגרושים, וחלום של ניצחון קל - שהתנפץ אל המציאות. הולכת שולל של התובעים ועינויי דין. התמשכות הדיונים בבית המשפט והטרדת המערכת המשפטית ללא תוחלת. הפעלת מומחים אחרים רבים, וריבוי הוצאות לכל הצדדים. הארכת הדיון עד כדי שנים בנושא שהיה אמור להסתיים תוך חצי שנה לכל היותר. שמו של המומחה יתפרסם רק עם מתן פסק הדין בתיק זה. בכל המקרים הנ"ל מדובר במומחים מתחזים, המקבלים על עצמם מינויים מקצועיים בתור מומחים בנושאים שהם כלל לא מבינים בהם, ומידת ידיעותיהם אינה עולה על ידיעותיו של הדיוטות. אי-אפשר להתעלם מהעובדה כי זורם הרבה כסף-שווא בתעשיית המומחיות-לכאורה, המומחיות לשם מומחיות, המומחיות שאין מאחוריה שום דבר רציני והיא כולה מלים פורחות ברוח, מומחיות שכאשר היא מתקבלת ומוצאת ביטויה בפסק הדין - צד לדיון יוצא נבגד, מיואש, מרומה, וצד שני נהנה מההפקר ומההפקרות.