להבדיל מרמת האימוץ בקרב ציבור המרושתים, של הדינאמיקות "הטכנולוגיות-חברתיות" החדשניות הללו, בעיקר מבחינה "מסחרית-כלכלית", רמת האימוץ של הדינאמיקות הללו בקרב תאגידים המבוססים על כלכלת הערך המסורתי נמוכה באופן משמעותי.
באופן תיאורטי-עקרוני, ניתן היה להניח שתאגידי הטכנולוגיה גדולים יהוו סנוניות ראשונות במינוף כלכלת הערך המסורתית, בתוך האוקיאנוס הכחול (Blue Ocean) הגדול של מדד שווי הרישות, ובאופן מיוחד בנקודות הממשק שבהן תאגידי הענק נזקקים ליתרונות הגלומים ברישות החברתי (בעיקר שיווק ושירות לקוחות).
מכאן ניתן היה להניח כי חברות ה-software הגדולות יותר, אלה המספקות פתרונות תוכנה של CRM, ERP, Networking, e-commerce, Communications, Business Intelligence, וחברות שירותים כדוגמת SEO, Marketing & PR, Outsourcing וכולי - דווקא אלה יהיו בין התאגידים הראשונים למנף את היתרונות התחרותיים המגולמים ברישות החברתי ובאפשרויות החדשות המגולמות בכלכלת ה-LIKE.
אך רק מעט מדי תאגידי ענק בתעשיית ה- Software אכן מחברים את עולם האפשרויות החדש הזה של כלכלת ה-LIKE ומדד הערך של הרישות החברתי, באופן ממשי אל האסטרטגיה העסקית ואל עולם הפיתוח. רוב העשייה הזו נעשית בקרב חברות קטנות כדוגמת
Klout, ולא ירחק היום עד אשר Facebook הבאה תפתיע ותבקע את האטום של הפוטנציאל העסקי של הרישות החברתי.