ברגע האחרון נמנעה בימים אלה הבושה, והצעקות ההיסטריות: "הוא הא מי זה בא, ראש הממשלה הבא" לא יישמעו כאשר ראש עיריית בת ים
שלומי לחיאני יופיע באירועים פומביים. עד להודעה חדשה שעוד תבוא, נפטרנו מעונשו של הגברתן חסר המעצורים ובעל כמות בלתי נדלית של חוצפה מוניציפלית, שהכריז כמה פעמים בביטחון ראוי להערכה, שהוא יהיה במוקדם יותר מאשר במאוחר ראש ממשלת ישראל.
לחיאני אמר באחרונה גם באוזניהם של כאלה שלא רצו להאזין לו: "נתניהו הרס את המדינה ורק אני האיש היחיד שיכול להתמודד מולו בהצלחה ולהביס אותו. אחר כך אשקם את המדינה כפי ששיקמתי את בת ים". שיגעון הגדלות של האיש שמתפאר בממדי גופו ובמשקלו (150 ק"ג) יכול לפרנס ללא ספק פוליטיקאים טירונים וחסרי ניסיון.
קשרי לפיד-לחיאני
אחד מהם הוא הכוכב הפוליטי הנולד
יאיר לפיד, שבמרוצת השנים האחרונות התחבק עם לחיאני ורקם איתו תוכניות פוליטיות משותפות, מבלי שהפריעה לו העובדה שלאורך אותה תקופה נחקר לחיאני בחשד של ביצוע שורה של עבירות פליליות חמורות.
בחודשים האחרונים תפס הדוקטור לשעבר לפיד מרחק מלחיאני מחשש אולי שהוא עלול להינזק מכך. היסוסיו של לפיד לגבי לחיאני לא עולים בקנה אחד עם העובדה שהוא מוקף בשורה של אישים פוליטיים המסווגים כנאשמים וחשודים סדרתיים בביצוע עבירות פליליות, כשבראשם ניצב ראש הממשלה לשעבר המגה-מושחת
אהוד אולמרט.
לחיאני הבלתי נלאה כבר לא סופר את לפיד, ואין לי ספק שיום אחד יבוא איתו חשבון ויראה לו מאיפה משתין הכריש מבת ים, למרות שכרישים אינם מבצעים פעולה זו. בקרב האגרופים שצפוי בין השניים, יהיה לפיד על תקן של "קוני למל", שכן לחיאני אינו "פיינשמקר" כמוהו.
סטירה לציפי לבני
בינתיים הצטרף לחיאני לקדימה, התברג בצמרת בין המורשעים של המפלגה -
חיים רמון ו
צחי הנגבי - וזכה כבר לברכת הדרך של מנהיגת המפלגה
ציפי לבני, למרות שהצהיר שהוא מתכוון להתחרות איתה על השלטון במפלגה המתפוררת. מן הסתם סברה ציפי שלחיאני ישאב קולות עממיים מהמתחרה השנוא עליה, ח"כ
שאול מופז, ואינה מבינה שלחיאני מכוון דווקא לאליטות של קדימה.
רמתו המוסרית המפוקפקת של לחיאני לא הפריעה ללבני, שחיפתה לאורך זמן על מעשים פליליים לכאורה שנעשו על-פי החשד על-ידי בכירים במפלגה, ובמקביל העמידה בראש המטה המבצעי שלה את העבריין
עמרי שרון, בן למשפחה מושחתת שתרמה רבות להסתאבותה של המדינה.
אמנון לוי נפל בפח
השבוע הזדמן לי לצפות בערוץ 10 בראיון חושפני שערך איש הטלוויזיה
אמנון לוי עם לחיאני, במטרה לחשוף צדדים אפלים שלו. במקום זאת הוצג לחיאני כאדם עתיר נכסים, נהנתן, בעל ביטחון עצמי מופרז, מגלומן בלתי נלאה שמעולם לא עבר, לדבריו, על החוק. את האפשרות שהוא עלול לעמוד לדין פלילי ולהיכלא, דחה לחיאני על הסף וטען שכל החקירות שנערכו בחשד שביצע עבירות פליליות יסתיימו בלא כלום.
מי שהאזין לדבריו של לחיאני, יכול היה לקבל רושם שחוקרי המשטרה שחקרו אותו פחדו ממנו ולא להפך. נראה היה במהלך התוכנית שהמראיין נפל בשבי של לחיאני, החל להתפעל מקסמו האישי ומעושרו הרב, בעיקר ממאות אלפי שקלים במזומן שלחיאני מחביא לדבריו במזוודה מתחת למיטתו ואינו חושש מפורצים ומגנבים. אמנון לוי נהג כמו בלעם שבא לחשוף ונמצא מתפעל במהלך סיור צמוד בעיר.
(
גילוי נאות: אני הפסקתי להיות חסיד חכם של התוכנית מאז שרואיינתי בשעתו למשדר חשיפה צמחוני אחר על האוליגרך
לאוניד נבזלין, בשל העובדה שתנועת אומ"ץ טיפלה בנושא הסגרתו לרוסיה. דבריי צונזרו והראיון לא שודר.)
השכר הגבוה של גברת לחיאני
שלומי לחיאני הפך ללקוח כבד של תנועת אומ"ץ כבר לפני חצי תריסר שנים, מאז שהגיעו אלינו חומרים על מעלליו השונים. בתחום זה שיתפנו פעולה עם יו"ר ועדת הביקורת של העירייה, עו"ד אלי יריב, שלא היסס להתעמת עם לחיאני למרות שאכל ממנו מרורים.
בשלב ראשון התייחס החומר לתופעה של נפוטיזם בעיריית בת ים ולהעסקתם של קרובי משפחתו של לחיאני, לרבות אמו, כעובדי עירייה בתנאי שכר מועדפים. את רעייתו דורית מינה לחיאני לראש מטה הבחירות שלו בשכר גבוה במיוחד מהקופה הציבורית.
העברנו את החומרים לבחינתו ובדיקתו של משרד
מבקר המדינה למורת רוחו של לחיאני, שהתגלה לנו כאדם חסר רגישות בסיסית לטוהר המידות. אשת יחסי הציבור שלו ביקשה שאבוא לבת ים להיפגש עם ראש העירייה שסרח, אבל אני דחיתי את ההצעה - כך החמצתי היכרות אישית קרובה עם המועמד לראשות הממשלה.
הקביעות של מבקר המדינה לגבי העסקתה של גברת לחיאני המועמדת להיות אשת ראש הממשלה בעתיד לא היו מחמיאות במיוחד. בין היתר קבע המבקר: "חשוב להדגיש שמדובר בכספי ציבור שחובה על כולם ובעיקר על נבחרי ציבור להקפיד בהם הקפדה רבה. ראש עיריית בת ים לא נהג כך אלא הוציא כספים רבים החורגים מכל נורמה מקובלת ושאינם מתיישבים עם האינטרס הציבורי ועם החובה לנהוג בהם בריסון ובזהירות על אחת כמה וכמה שאת הכסף שילם לרעייתו".
לחיאני, כדרכו, לא נשאר חייב ומתח ביקורת חריפה על דוח מבקר המדינה שהחטיא לדבריו את המטרה. נהפוך הוא: לחיאני לא הפנים את ממצאי הדוח והחל לקבל לעבודה בעירייה ובשלוחותיה חברים אישיים שלו, שגמלו לו במתן הלוואות אישיות בסכומים של עשרות אלפי שקלים כל אחד.
היחסים עם דנציגר
בהדרגה הגיעו לאומ"ץ חומרים חדשים נגד לחיאני, שהיו קשורים בחשד לביצוע עבירות נוספות של קבלת שוחד,
הלבנת הון, העלמות מס בהיקף גדול, ביצוע מעשי מרמה והפרת אמונים ועוד. העברנו את החומרים הללו לחקירת משטרה, רשות המיסים והרשות להלבנת הון והמפקח על הבנקים.
פרק בפני עצמו היו עובדות תמוהות שנגעו למערכת יחסיו של לחיאני עם השופט העליון
יורם דנציגר, ששימש בעבר הרחוק פרקליטו ושותפו לעסקי נדל"ן בנתניה ומאוחר יותר קיבל, על-פי החשד, עבודות משפטיות בעירייה. הייתה זו הפעם הראשונה בתולדות המדינה שבה נחקר שופט עליון בחשד לביצוע עבירות פליליות בשיתוף עם לחיאני.
השופט דנציגר השעה את עצמו עד לסיום החקירה. אחרי שהיועץ המשפטי החליט שלא להגיש נגד דנציגר כתב אישום מחוסר אשמה, הוא חזר לתפקידו בבית המשפט העליון. לחיאני התעקש בראיון עם אמנון לוי השבוע, שלא לומר על דנציגר מילה מטוב ועד רע. מן הסתם הוא סבור שגם לו צפוי עתיד ורוד.
הסחבת בהגשת כתב האישום
מעצרו הראוותני המתוקשר של לחיאני לפני ארבע שנים, בשעת בוקר מוקדמת, במבצע שבו נטלו חלק עשרות שוטרים, בישר לכאורה על כוונה למצות את הדין עם ראש עירייה כוחני שהתגלה כמי שבז לשלטון החוק. בפועל התברר שלחיאני ניצל את המהומה שהייתה סביבו כדי להפוך לקורבן, מעין "קוזק גוזל" שהפך לקוזק נגזל. לחיאני תקף את המשטרה ולא היסס להגיש למח"ש (המחלקה לחקירת שוטרים שליד משרד המשפטים) תלונה נגד מפקדי המבצע.
מאז נראה לנו שיש סחבת בלתי מובנת בהגשת כתב אישום נגד לחיאני. אומ"ץ לא הרפתה מנושא זה, מחשש שגורמים מסוימים קיבלו רגליים קרות. כך, למשל, בחודש אוקטובר אשתקד פנינו אל עו"ד אלה רובנציק, פרקליטת מחוז תל אביב כלכלה ומיסוי: "מזה למעלה מארבע שנים נפתחה חקירה בחשד שראש עיריית בת ים שלמה לחיאני עבר שורה של עבירות פליליות חמורות. תנועת אומ"ץ ליוותה את החקירה והעבירה חומרים רבים לגופי אכיפת החוק".
במקביל פנינו כמה פעמים לפרקליטות מחוז ת"א לכלכלה ומיסוי לגבי לוח הזמנים של הגשת כתב האישום נגד לחיאני: "אנו מבקשים לדעת מתי יש בכוונת הפרקליטות להגיש את כתב האישום נגד לחיאני.
"פנייתנו נובעת בין השאר מהעובדה שלחיאני אינו מהסס להשתלח בכלי התקשורת ובגופי אכיפת החוק בנושא הנדון, ואינו נמנע מלזרות חול בעיני הציבור במסירת מידע מגמתי או חלקי על פרשת החשדות נגדו".
בתשובה לכך הודיעה לנו פרקליטת המחוז שתיק החקירה נגד לחיאני וחשודים נוספים בעירייה הועבר לפרקליטות רק לאחרונה. עו"ד רובנציק הוסיפה: "מדובר בפרשה רבת עניינים, דמויות והסתעפויות אשר נחקרה ע"י משטרת ישראל זמן רב. אם ובמידה ויתקבלו החלטות בקשר להגשת כתב אישום, יעשו אלה רק לאחר לימוד חומר החקירה הרב, ניתוחו ושקילת הסוגיות המשפטיות שעולות ממנו".
בשולי תשובתה אמרה פרקליטת המחוז שהפרקליטות עושה מאמץ להשלים את ההליך בהקדם האפשרי, אך לא תוכל לנקוב במועד השלמת ההליך. מאז היו אל פרקליטת המחוז פניות נוספות של אומ"ץ, אך למרבה התמיהה מועד קבלת ההכרעה אינו נראה באופק וזו אולי הסיבה לאופטימיות של לחיאני.
"תרומת" רשות המיסים לעיכוב
גם רשות המיסים לא התאמצה במיוחד בפרשה זו וגרמה לסחבת בחקירת המשטרה מסיבות הטעונות בדיקה לעומק. כבר בחודש ספטמבר 2010 פנתה אומ"ץ אל מנהל הרשות לשעבר,
יהודה נסרדישי, במכתב הזועק בעד עצמו: "ממידע שהגיע לתנועת אומ"ץ מעכבת רשות המיסים את העברת תיק החקירה של ראש עיריית בת ים שלמה לחיאני החשוד בביצוע עבירות פליליות חמורות למשטרת ישראל. כתוצאה מעיכוב העברת המסמכים הללו מתעכבת השלמת התיק ע"י המשטרה והעברתו לפרקליטות המדינה.
"תנועת אומ"ץ מלווה בשנים האחרונות את התנהלותו של ראש עיריית בת ים ואף העבירה חומרים רלוונטיים לרשויות המתאימות. אנו מבקשים לדעת מתי תסתיים פעילותה של רשות המיסים בחקירה זו? ומתי יועברו החומרים לידי המשטרה?".
קיבלנו תשובה מתחמקת, אבל בסופו של דבר הועברו החומרים למשטרה באיחור רב.
איומים לא יעבדו על אומ"ץ
אפילוג לסיום: לפני שלוש שנים, במלאת חמש שנים לקיומה של אומ"ץ, ערכנו תערוכה ניידת שנועדה לשקף את היקף הפעילות שלנו לביעור השחיתות הציבורית. במסגרת סקירת הפעילות המוניציפלית, הוקדש מקום נרחב ללחיאני. איך לא? בעקבות זאת קיבלנו איומים מגורמים סמויים שדרשו להסיר את הפרסומים והצילומים שהיו קשורים ללחיאני. דחינו את הבקשה בלי אדיבות.
יש לי חדשות וישנות לכל המאיימים:
אומ"ץ לא תניח ולא תשקוט עד שתיפול ההכרעה בפרשת לחיאני.
אם יתברר לנו, חלילה, שיש כלפי לחיאני מידה של איפה ואיפה, לא נהסס לנהל מערכה ציבורית ומשפטית. ייקוב הדין את ההר מבת ים.