תומכי מפלגת "הליכוד" כיום, שמרביתם מקבוצות אתניות מזרחיות ודתיות, מהווים ניגוד מוחלט למקימי המפלגה, אשר ינקו מן ההיסטוריה הציונית רוויזיוניסטית והיו אשכנזים אירופיים, אליטיסטים, מלומדים ולוחמניים. מקס נורדאו למשל, שעל שמו נקרא היישוב בו גדלתי והתחנכתי, מושב נורדיה, היה מהפכן שנוי במחלוקת שהתנתק מן היהדות, נשא פרוטסטנטית ותמך בלומברוזו, "אבי הקרימינולוגיה". בניגוד להרצל, תמך ברעיון של מדינה יהודית-ליברלית, בעלת מאפיינים של קידמה אירופית. ידוע היה כאבי תורת "יהדות השרירים" וכאביה הרוחני של תנועת "מכבי צעיר", שנוסדה בעקבות קריאותיו הנלהבות ליהדות בעלת עוצמה פיזית-נפשית שבכוחה להגשים את יעדי הציונות.
הן טרומפלדור, רופא השיניים מקווקז, וז'בוטינסקי הסופר והפובליציסט מהאימפריה הרוסית, מנהיגים ציוניים לוחמניים שפעלו רבות לקידום התיישבות היהודים בארץ, נקטו פעולות שנויות במחלוקת כדי ללכד את היהודים בניכר למען העלאתם ארצה. כך למשל, בעת שהותו של ז'בוטינסקי בפריז, הצטרף כשותף אל ד"ר שמואל פרלמן (לימים עורכו של
עיתון הארץ), שהיה בעל הוצאת ספרים בשם "הספר". יחד פרסמו השניים, במסגרת ההוצאה, ספרי לימוד וספרות עזר בעברית לתלמידים. מי היה מאמין היום, תוך הימצאותנו במצב הפוליטי העדין, ששניים מקצוות פוליטיים מנוגדים, ישתפו פעולה יחדיו למען מטרה נעלה?
אולי הרב
חיים אמסלם, שגייס בימים אלו את בנו.