בפרשת תרומה בפסוק ב' פרק כ"ה ספר שמות נאמר:
"דבר אל בני ישראל ויקחו לי תרומה מאת כל איש אשר ידבנו לבו תקחו את תרומתי".
לכאורה, היה צריך לכתוב ויתנו לי תרומה", כי תרומה נותנים ולא לוקחים, ולאור אי התאמה זו נכתבו תלי תלים של פירושים והועלו השערות שונות.
לקיחה עם למ"ד כמו נתינה
הראב"ע, שידיו רב לו גם בבלשנות, מבאר את הסוגיה בפשטות הגיונית, כדרכו, ומפרש:
"ויקחו לי תרומה, מילת לקיחה עם למ"ד כמו נתינה, וכן קחי לי מעט מים (מלכים א' פרק י"ז פסוק י').
להלן הפסוק המלא מהמקורות אותו מביא הראב"ע כדי לחזק את פירושו:
"ויקם וילך צרפתה ויבוא אל פתח העיר והנה שם אישה אלמנה מקוששת עצים, ויקרא אליה ויאמר: קחי נא לי מעט מים, ואשתה".
לדברי הראב"ע, לא במקרה נאמר בשמות "ויקחו לי", כמו במלכים א' על אליהו, שאמר לאישה האלמנה "קחי נא לי". כאשר מילת הלקיחה עם ל' במילה צמודה [או לאחר דילוג שאינו משנה את המשמעות, כתוספת מילת הבקשה נא], כי אז הלקיחה היא כמו הנתינה. כדי לתת חפץ, צריך ליטול אותו, ולפיכך - קחו לי מרומה = קחו לכם תרומה כדי לתת אותה לי". וכן, קחי נא לי מעט מים = קחי נא מעט מים כדי לתת לי".
מצאתי עניין רב בפירוש הראב"ע למילת הנתינה, ואני מעדיף פירוש זה על פני פירושים עקיפים, מורכבים, עקלקלים, על אודות המשמעות ועל אודות כוונת הדברים.