בגיל 64 אפסיק לחפש עבודה. עוד לפני גיל גימלאות אפסיק. אין טעם ואין תועלת. אפילו נס (
לאה נס ממשרד הגמלאים) לא יעזור. הגיל, המעבידים שמפחדים מתחרות של עובד עם רקורד מפואר בניהול ויזמות, עם רקע אקדמי, אלה רק חלק מהסיבות. עובדי לשכות התעסוקה שבקריצת עין ואף בגלוי אומרים כי אין עבודה מעל גיל מסוים, לקבוצות גילאים מסוימים, אין קצבאות (כי יש מכוניות, כי לא מגיע בגלל ש... - כי תמיד יש סיבה חוקית, תקנונית, הוראת שעה, או סתם ככה כי לא חשבו על זה).
סליחה. יש לעיתים רחוקות עבודות צווארון כחול, לפעמים, גם אצל מעסיקי "עובדי קבלן" מסוימים. ואם זו עבודה שאיננה מתאימה לכישורים אקדמיים, לגיל, למבנה הגוף, ליכולת, למעמד מצטבר?. אולי להתחיל לאסוף בקבוקים? ועל מלחמות האספנים לפנות בוקר כבר קראתם? לא שמעתם כי עד הקרב עם נפגעים שיתועד לא תקראו על זה בתקשורת. תשאלו בעירית חיפה על קרבות בציר האלכוהול (שדרות מוריה בחיפה)...
"יש ירידה באחוזי הלא מועסקים", כותרת חשובה בעיתון. ומה שלא כתוב - כמה התייאשו ולא פונים?. האם מישהו ניסה להצליב את נתוני התעסוקה / אי תעסוקה עם נתוני תשלומים לביטוח לאומי?!.
יש שפע עיתוני דרושים אינטרנטיים ושפע אתרי דרושים. יש אתרים שוליים, יש אתרים המתייהרים כי הם הגדולים וכל המשרות שם. חקרתי ובדקתי כמה שנים את המגוון.
שקרים.
האתר הגדול ביותר משקר.
הכנסתי משרה פיקטיבית. יותר מפעם אחת, לעיתון אינטרנטי שולי, עם כתובת המעביד (EMAIL) גלוי. המודעה הועתקה לאתר ראי עם שם אחר שלכאורה אין לו קשר כלל עם "האתר הגדול", שובשה, צונזרה, תוקנה, הורדו ממנה פרטים מכוונים לזיהוי, והוצבה באתר המעתיק "הגדול במדינה" שמתייהר בעשרות אלפי משרות מכל מקורות המידע ברשת.
ניגשתי ושלחתי שם קורות חיים, למעשה לעצמי.
תגובה אוטומטית של האתר - "קורות חיים נשלחים עתה למעביד". בולשיט. שקר. רמאות. ויש לכך עוד כמה מילים מתחום ההונאה, הגזל(אם הייתי משלם מנוי), עשיית עושר ולא בדין(אם הייתי פרייר שמשלם להם) וכעוד ועוד.
אין דין ואין דיין.
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ולשכות התעסוקה מפרסמות מידע על ירידה בחיפוש משרות, ושכחו את אלה הרבים שכבר התייאשו מחיפושים. הבלי הסטיטיקה והמחקרים המוכוונים ידועים, אך לא לקהל שרובו מתנהג כהדיוט, לא אדיוט, אך מאמין לתקשורת ולפרסומים. לרובם אפשר למכור אפילו את זה.
פריירים רק מתחלפים.
עיתוני הדרושים מוכרים "לוקשים", והקהל אוהב מרק אטריות. פרסום הוא שם המשחק ולא "אמת בפרסום", והמשטרה מחכה שיגישו תלונה. מי יתייחס? אין כח אדם, וזה שישנו לא יבין. ירשום עם שגיאות כתיב...
מבקר המדינה זה לא בסמכותו, ואם היה בסמכות נציב תלונות הציבור - הרי זה חושף את שם המתלונן אצל הגוף המבוקר. להכניס נושא חשוב לביקורת המדינה - לא האזרח קובע, כי בקורת נעשית רק על דברים שעל המוקד.
בצדק?
מה עם "האזרח הקטן"? העובד השקוף? העובד שעבד ועתה נח שלא מרצונו?
מה עם ביטוח לאומי שנוגש גם בלא מועסקים ולעיתים מזומנות גם באלה שכבר צברו את המירב האפשרי של חדשי עבודה אך בגילם המתקדם לא יכולים למצוא עבודה ולו גם ליום בחודש? ומה עם תקנות ביטוח לאומי המחייבות אפילו פרילנסרים לשלם דמי ביטוח למרות שכידוע אין תעסוקה לפעמים? אפילו למרצים באקדמיה שאינם עובדים בקיץ בגלל חופשות? או אף בגלל שביתות? ומה כאשר מעבידים משלמים לעובד כמה חדשים בשכר של חודש אחד?
אין שר עבודה, אין שר רווחה, אין דין ואין דיין.
אין סדר במדינה. אין שלטון. אין חוק. רק גיחוך וצחוק. שקרי המערכות שמסביב לאזרח, המוזנח, במיוחד עם עליית גיל המועסקים, הם אינם מבינים כי במעבר של גיל ה 50 - נם כבר היסטוריה, ויגיע יוםם ההיסטריה שלהם.
שר העבודה, שר הרווחה, שר התמ"ת שמעתם? מתי הבחירות? איפה הכסף?