מערכת חיסונית פגועה

בני פירסטטר, שאיבד את בתו סמדר בת ה-16 בפיגוע התאבדות באוטובוס בחיפה ונפטר השבוע, הוא אולי הקורבן הראשון של עסקת שליט. במשפחת השכול רגילים להגיד שהפיגוע, הרצח, מתרחש פעמיים - פעם ראשונה כשיקירם נרצח, ופעם שנייה כשהמחבל משוחרר. יוסי צור, אביו של אסף שנהרג בפיגוע ההוא, מספר שכאשר נתפסה חוליית הרצח, זיהה בני פירסטטר שנרקמת עסקת טיעון עם חלק מחברי החוליה ויחד עם הורים שכולים נוספים הוביל מאבק משפטי ממושך כדי שהצדק ימוצה והעסקה לא תתבצע. המאבק הצליח ועל כל חברי החוליה נגזרו מאסרי עולם. אבל בסוף האמיתי, המחבלים הם שניצחו. לאחר שחטפו את גלעד שליט. וזה מה שהרג את האב השכול. הוא לא יכול היה לראות שרוצחי הבת מסתובבים בחוץ, בעוד היא מתחת למצבה. אסתר, האם השכולה ומעתה גם האלמנה, סיפרה לי שכאשר נודע לבעלה ששלושה מחבלים שקשורים לפיגוע ישוחררו בעסקת שליט, כאבו הלך והחמיר. זה גמר אותו. הוא לא כעס על שליט, כמו על הממשלה ששחררה רוצחים. למרות הכותרת הגדולה על מותו של פירסטטר, החברה הישראלית והתקשורת המובילה אותה לא קולטות את המתרחש בקרב נפגעי הטרור שנאבקו נגד שחרור רוצחי יקיריהם. הם חזרו מהמאבק הממושך מובסים. אילו הייתה מודעות למצבם הקשה של הנפגעים, העיתונות שקידמה את העסקה הייתה מצניעה את המסע התקשורתי-פוליטי של נועם שליט, ואת חגיגת פעילי מטה שליט. אילו הייתה פה רגישות, היו יודעים להצניע גם את הטקסים הפתטיים של הפוליטיקאים וקבלות הפנים שקציני צבא ארגנו לגלעד שליט בשובו הביתה, כששיירת מסוקים ואופנועים צבאיים מלווה אותו, בעוד משפחות שכולות ופצועי טרור יושבים בביתם אבלים וחפויי ראש, צופים בבעתה כשהמחבלים יוצאים מבתי הכלא וסימני "וי" בידיהם.