|
כֹּל הָעַם צָבָא
אֶל בֶּן עֶשְׂרִים וָמָעְלָה הִתְיָחֵס
שֶׁכֹּל בֶן עֶשְׂרִים עָלָיו לְהִתְגַיֵּס
כַּךְ צִוְתָּה הַתּוֹרָה צָרִיךְ וְאֶפְשָׁר
כַּךְ פֵּרַשׁ רָשִׁ"י וְכַך הוּא אָמַר
אֶלֶּה לַמִּלְחָמָה וְאֶלֶּה לַשֵּׁרוּתִים
אֵין פָּטוּר אוֹ חָרִיג וְאֵין לְבָטִים
כִּי הָאָרֶץ כֻּלָּה חָזִית שָׁמָּה בַּא
לְפִיכַךְ צִוָּה מֹשֶׁה כֹּל הָעַם צָבָא
וְכֹל אִיש שֶׁלֹּא בַּא והתְיַצֵּב תֵּכֶף
הֵֵפֵר מִצְוַת הַשֵּׁם וְיִהְיֶה בּוֹ נֶגֶף
וְהַמִתְיַצֵּב אֵינוּ מְקַבֵּל,רַק נוֹתֵן
וְאִם לֹא יִתְיַצֵּב לֹא יִזְכֶה לְמָגֶן.
פורים וכי תשא
חג פורים מדרבנן, נקבע לאחר שהעם ניצל מגזרת השמד של המן הרשע בפרס ממנה יצא בשנת 516 לספירתם, המלך דריוש שֶׁבְּעִדּוּדוֹ הושלמה מלאכת הקמת בית המקדש השני (עזרא ו: ט"ו). בימינו מופיע בפרס מעין "המן" במהדורה חדשה. זאת הסיבה שקראנו בפרשת תצווה בשבוע החולף את זָכֹר את אשר עשה לך, אשר הוא בימינו מְגֻלַּם בכל המבקשים להשמיד את ישראל מעל פני האדמה, כמו המן הרשע, והיטלר ימ"ש וזכרו וכיום זה אחמד אנ-נג'אד-צורר ישראל המכריז על כונתו להשמידנו. לכן קְהִלַּת יוצאי ארם צובא - היא חלב שבסוריה שבימינו אלה תושביה נטבחים וחלק מן העולם יושב בחיבוק ידים, וחלק אחר אף תומך בטובחים . חכמי הקהילה יחסו חשיבות רבה למִנְיָן בני הקהילה כפי שהתורה מצוה לעשות. חכמינו נתנו לאמור בכי תשא משמעות של נתינת דמי פורים. (הכסף שניתן נקרא בערבית חלבית בשם פרייה - فوريه ביטוי הגזור משם החג פורים). מנהג דומה נהוג בארץ הוא דמי חָנֻכָּה, אלא שדמי פורים באים לבטא את אשר נאמר בפרשה הסמוכה לפורים - לתת מחצית השקל סכום קצוב שנותן אותו כל אדם עשיר כעני כדי לקיים את הכתוב: העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט. תשלום זה בחלב ניתן כסיוע לחכמים-המלמדים בתלמוד תורה ששכרם דל, וגם כדי לשלוח מנות לנזקקים. מנהג זה השתרש במנהג משלוח מנות בפורים, בעיקר לנזקקים. ברם יודעים אנו בי בתקופה בה מדובר בסמוך ליציאה ממצרים, כאשר ידוע היה למשה ולעם כולו כי יצאה ממצרים מבני ישראל רק חמישית מצאצאי יעקב ישראל שמספרם רב כי נאמר עליה היו מְצֻיָּנִים שם לכן הם רַבּוּ (התרבו) ותמלא הארץ אֹתָם. ידוע היה כי ארבע חמישיות של העם שלא יצאו ממצרים נכחדו, או כדעת רבנן, או שהם נטמעו בַּמִּצְרִים כדעה אחרת ואבדו לעם ישראל. לכן מחצית השקל בא למנות את אלה שיצאו ונותרו ומהווים את העם שיכנס לארץ המובטחת ולהתנחל בה.
תכנון וביצוע תכולת המשכן בששת ימי העבודה
שוב אנו שואלים, כשם ששאלנו בתצווה, מנין יביאו בני ישראל כל הבשמים והפריטים שמהם הוכנו הבשמים למשכן , אלא שגם בעניין זה, משה ראה בחזונו את בית המקדש שעתיד לקום על הר המוריה ושם בארץ זבת חלב ודבש ימצאו כל הדברים שמובאים בפרשות תצווה וכי תשא. שוב אנו רואים כאן את תכנון כלי המשכן: כּיּוֹר נְחֹשֶׁת, הַשֻּלְחָן וכל כליו, ואת המנורה וכליה לביצוע המלאכה זימן הקב"ה את בצלאל בן אורי בן חור משבט יהודה שמלא אותו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל מלאכה.(לא/ב,ג) אִתּוֹ מינה עוד אמן חשוב וחכם בשם אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ משבט דן. למרות החשיבות הרבה שיחס הקב"ה באמצעות משה למשכן ולכליו ולמזבח שם, דהיינו כלים לעבודת הקודש, בא הקב"ה להזהיר את העם, שלא יעשה מלאכה בשבת ובכך להפר את הַדִּבֵּר הרביעי , סָמַךְ אזהרה זו להקמת המשכן, ללמדך גם הקמת המשכן שזה דבר חשוב ביותר, איננו מתיר עשית מלאכה בשבת. לכן חוזר על הכתוב: ושמרו בני ישראל את השבת לְדֹרֹתָם ברית עולָם ביני ובין בני ישראל אות היא לְעֹלָם....(לא/טז,יז)
עבודת הַקֹּדֶשׁ במשכן
מאז נקבעה מצות הקרבנות והבאתם למשכן /או למקדש והקרבת הקרבנות לפני ה' , כאשר חלקים מבשר הקרבנות, ניתנו לכהנים וללויים וחלק אחר נאכל על-ידי מביאי הקרבנות וחלק נוסף : הפסולת שורפים. כל שאלת הקרבנות מעוררת תמיהות רבות בימינו אלה ולא בימים בהם מדובר.כבר נאמר כי הקרבת הקרבנות הייתה בהתחלה להודות לקב"ה על הטוב שעשה עם אבותינו, בסיום כל מעשה טוב לרבות מעשי חסד ורחמים, הקריבו קרבן לה' להודות לו על הטוב שעשה להם. כפי שאמרנו לא פעם מנהג זה היה מושרש בקרב יוצאי מצרים עוד במצרים ומשה בקש למסד את המנהג הזה שיעשה בצורה מרוכזת ומבוקרת במשכן וכך עת לעשות במשכן ועת לעשות במקדש בארץ ישראל. משחרב בית המקדש הראשון והשני, שוב לא הוקרבו קָרְבָּנוֹת . ואנחנו אומרים בתפילת היומיומית: ונשלמה פרים שפתינו .(הושע י"ד/ג) הנביא אומר לעם שהתחליף לקרבנות זו התפילה. הרמב"ם (המאה ה12, ספרד), בספרו "מורה נבוכים" אומר כי הקרבת קורבנות הוא טקס אלילי ושאלוהים בעצם הניח לעם ישראל להקריב קורבנות מכיוון שהיה רגיל לחיות בסביבת עובדי אלילים). (מורה נבוכים, חלק שלישי, פרק ל"ב, בקיצורים). וכי אין באמת טעם בהקרבת קורבנות) (משנה תורה, הלכות מעילה, ח', ח'(. על הקרבנות אנו קוראים יום יום (תפילת הקטורת כל יום) במקום הקרבנות, אשר ספק אם יחודשו גם אם יקום המקדש. הרמב"ם (המאה ה12, ספרד), בספרו "מורה נבוכים" אמר, שהקרבת קורבנות היה טקס אלילי ושאלוהים בעצם הניח לעם ישראל להקריב קורבנות מכיוון שהיה רגיל לחיות בסביבת עובדי אלילים. (מורה נבוכים, חלק שלישי, פרק ל"ב, בקיצורים)). וחזר על זה ואמר כי אין באמת טעם בהקרבת קורבנות) משנה תורה, הלכות מעילה, ח', ח'(.
ואכן אנו אומרים ומספרים על עבודת הקרבנות בבית המקדש ותפילת קטורת הסמים, ומתארים לפרוטרוט את העבודה שהיו עושים אבותינו במקדש , (מובא קטע ממנה). וַיֹּאמר ה' אֶל מֹשֶׁה קַח לְךָ סַמִּים נָטָף וּשְחֶלֶת וְחֶלְבְּנָה סַמִּים וּלְבֹנָה זַכָּה בַּד בְבַד יִהְיֶה וְעָשִׂיתָ אֹתָהּ קְטֹרֶת רֹקַח מַעֲשֶׂה רוֹקֵחַ מְמֻלָּח טָהוֹר קֹדֶשׁ, וְשָׁחַקְתָּ מִמֶּנָּה הָדֵק וְנָתַתָּה מִמֶּנָּה לִפְנֵי הָעֵדֻת בְאֹהֶל מוֹעֵד אֲשׁרֶ אִוָּעֵד לְךָ שָׁמָּה קֹדֶש קָדָשִׁים תִהְיֶה לָכֶם.(ל/ל"ד).
עם כמנהגו נוהג באין מנהיג
ישראל עוד במצרים וביציאה משם ובצעדיו הראשונים במדבר, לא חדל מלרטון ולבוא בטענות אל משה ואהרן , בעקיפין קבל נעם חס ושלום על בורא עולם. הנקודה החלשה של ישראל במדבר היתה, אי יכולתו לעמוד בתלאות המדבר. והחשש אחרי מעמד הר סיני וקבלת התורה , שהם ישובו לעבודת האלילים וישכחו את שלושת הדברים שאמר הקב"ה לישראל במעמד הר סיני חלק מעשרת הדברות: אנכי ה' אלהיך ולא יהיה לך אלהים אחרים על פני , אלה נאמרו במישרין על-ידי הקב"ה לעם בהיותם למרגלות הר סיני. והנה בסמוך לקבלת התורה על הר סיני חוטא העם בחטא העגל . כאן בא לעזרת ישראל הטיעון כי אלה הערב רב שנסתפחו לישראל בצאתם ממצרים הסיטו את העם לעגל. כבר אמרנו כי רבי יהודה הלוי בדמות שיצר -החבר כאשר דבר אל מלך כוזר בדמה את הנספחים לישראל כעלים שהצהיבו ונושרים מעץ שעליו, כעלי ההדר, רב שנתיים. על כך נאמר כי מן הראוי שנחפש את הסיבה למעשה בנו תחילה, ואם נשתכנע בשכנוע פנימי כי לא מעלנו מעל ולא סטינו בדרכנו מֵהַשַּׁעַל, נוכל לתלות האשם בגורם האמיתי לחטא שחטאנו. אלא שבחטא העגל קרה כאשר נדמה הי הלעם כי משה לא שרד, כילא ירד, אז העם פנה את המנהיג -הכהן הוא אהרן הכהן שיעשה להם אלהים ככהן הוא נכנע למרות ניסיונותיו לדחות את המעשה בתכסיסים שונים. הוא נענה לדרישת לא כך הנביא איננו נכנע ולא מתפשר כי הוא הרועה. כוחו של נביא נכר כשנבואתו מתגשמת, כאליהו שעמד במבחן כנביא אמת . הוכיח את נביאי הבעל בשקר ובמעל, וְחִזַּק לב הסוטים שהוסיפו לעבוד האלים. ובהשיבם אל ה' אמרו: ה' הוא האלהים ה' הוא האלהים.לבסוף אביא חלק מהדברים שכבר נאמרו בחריזה לפני שש שנים .
סיּוּם הַדְרָמָה כְּמוֹ לְהוֹרִיד הַדֶּגֶל זֹאת כִּי הָעָם הֵמִיר אֱמוּנָתוֹ בְּעֵגֶל
רָאָה מֹשֶׁה אֶת אַהֲרֹן חֲמוּר-סֶבֶר כִּי יָדַע שֶׁכְּנִיעָתוֹ מַעֲצִימָה הַשֶּׁבֶר
הִשְלִיךְ מֹשֶׁה הַלּוּחוֹת בְּרֹב חֵמָה ובְּרֵעֹה הִכָּה הָעָם מֹשֶׁה בְּתַדְהֵמָה
גַּם עַל אִי עֲמִידָה בַּנִּסָּיוֹן וּמַסָּה וַהֲמָרַת אֱמוּנָה בְעֶגֶל זָהָב נִתְנַסָּה
עַל אַכְזָבָה רַבָּה,כַּעַס,חֵמָה וְחָרוֹן וְעַל כְּנִיעַת הַכֹּהֵן אַהֲרֹן לַהָמוֹן
על שלא עמד כּוֹחוֹ בְּעָמְדוֹ בּוֹדֵד וּמול לַחַץ הֶהָמוֹן לֹא הִתְמוֹדֵד
זֶה הָיָה חֶטְא הָעֶגֶל שֶׁכְּבַר נִשְכַּח וּמֵנִסְיוֹן הֶעָבָר הַלֶּקַח לֹא נִלְקַח
וְהַמַּשָּׂא כָּבֵד וְלֹא קַל לָנוּ לְהָרִים אוּלָי דָרוּשׁ עוֹד אֵיזֶה נֶס פּוּרִים
שֶׁיָבִיא לָנוּ אוֹרָה וְשִׂמְחָה וִיקָר שֶיַבְטִיחוּ לְצֶאֱצָאֵינוּ אֶת הַמָּחָר.
|