להחזיר לנו את הפרטיות במרחב הווירטואלי

נושא הפרטיות באינטרנט ובכלל בחיים המודרניים הוא נושא שמטריד רבים - החל מההתאמה האישית של תוצאות החיפוש או הפרסומות להן אנו חשופים באינטרנט, דרך המאגר הביומטרי, וכלה בנורמות התנהגותיות חדשות, בין אישיות ומקצועיות, שנולדו כתוצאה מהאפשרויות הגלומות באינטרנט. אל מול עונש החדירה ההולכת וגוברת לפרטיות האדם בעידן הכפר הגלובלי המתועד, ניצב הפרס בדמות הנגישות הבלתי נתפסת למידע רלוונטי והנוחות והקלות בה מידע זה מגיע לגולש. נקודת האיזון בין הצורך בפרטיות והצורך במידע היא נקודה חמקמקה שלא ברור מי ואיך מטפל בה. האם בתי המשפט ערוכים לעדויות שהגיעו ממקורות שונים באינטרנט? האם האנשים הפרטיים מודעים לכמות המידע הנצבר אודותיהם וכיצד ביכולתם (והאם ביכולתם) להגבילו? לאחרונה גוגל שינתה את מדיניות האבטחה של המידע ופרטיות הגולשים שלה. השינויים החדשים מאפשרים לחברה להצליב מידע ממקורותיה השונים כדי לקבל פרופיל מדויק יותר על הגולשים. על השינוי החדש והדרך לשמור, בכל זאת, על פרטיותכם, ניתן לקרוא באתר פידר בכתבה שפורסמה שם לאחרונה, כך תמנעו מגוגל לקחת בעלות על המידע האישי שלכם.

הסקרנות הרגה את החתול

בתוכניות טלוויזיה מלפני עשר ועשרים שנה, אדם שהתכונן לבליינד דייט, ההתכוננות באה לידי ביטוי בכך שהלך לבחור לעצמו בגדים. כאשר רצו לסמן אדם המנצל לרעה את כוחו היה מדובר לרוב בשוטר שחיפש במאגרי מידע משטרתיים תשובה לשאלה האם יש אישומים כנגד אדם שמעניין אותו על-רקע אישי. בתוכניות הטלוויזיה של היום כאשר מישהו קובע בליינד דייט הצעד המתבקש והראשון אשר הוא עושה הינו לחפש בגוגל את שם האדם איתו הוא אמור להיפגש. לפני עשר שנים פרטיות שנפרצה כללה מידע לגבי האם האדם הוא רוצח סדרתי מורשע, או לפחות נאשם בנהיגה תחת השפעת אלכוהול. היום הגדרת הגבולות השתנתה - שאלות הנוגעות לדעות שאותו אדם הביע בפורומים שונים, ארגונים אליהם האדם משתייך, אפילו משחקים שהוא נוהג לשחק - כל אלו גלויים וידועים עוד לפני ה"היי" הראשוני של הבליינד דייט המודרני. עידן התמימות שבו בליינד דייט הוא מפגש בין שני אנשים שאינם מכירים זה את זה ויודעים דבר זה על זה - עבר מן העולם. עידן התמימות הזה, על הטוב ועל הרע שבו, מייצג למעשה את העולם שבו הפרטיות באינטרנט נשמרת.

גוגל לא שוכח (ולא סולח)

הזיכרון האנושי הוא מורכב. לעתים קרובות אנשים זוכרים דברים שבאמת התרחשו, לפעמים אנשים זוכרים דברים שלא קרו, ותמיד, בסופו של דבר, הם גם שוכחים את מרבית הדברים. בגוגל (ולא רק בגוגל - גם בפייסבוק או במייקרוסופט) דברים לא נשכחים. מה שאמרנו, פרסמנו או פרסמו עלינו לפני עשר שנים נגיש היום באותה המידה בה היה נגיש אז. לאבדן השכחה הזה יש משמעות רבה בחיים המודרניים. כבר אין את הפריבילגיה של לשנות ולהשתנות - דברים שנעשו בגיל צעיר ילכו עם האדם לכל משך חייו. לעובדה זו ישנה משמעות רבה בחיים הבין אישיים ואפילו המקצועיים: לפני ראיון עבודה חשוב למשרה מכובדת, האם באמת התמונות ממסיבת הרווקים של חבר טוב מלפני עשור הן כרטיס הביקור אותו אתם מחפשים להציג בפני המראיין, שיחפש את שמכם?

על כוחו של המידע בהווה

כוחו של המידע אותו גוגל ודומיו אוספים על המשתמשים אינו נעוץ רק בזיכרונות העבר הרחוק אלא דווקא ביכולת להצליב מידע ממקורות רבים כדי ליצור פרופיל משתמש מדויק. כיום בידי גוגל שירותים אינטרנטיים רבים - דוא"ל - ג'ימייל, מנוע החיפוש גוגל, יו טיוב, גוגל פלוס, ועוד. כאשר מצליבים את המידע המתקבל מהיסטוריית החיפושים והשימושים השונים ביתר שירותי האינטרנט אפשר לדעת בדיוק מי אתם, איך קוראים לכם, איפה אתם גרים, במה אתם מתעניינים ואפילו מה הן העדפותיכם המיניות. לגוגל אולי אין כוונות זדון. כל כוונתה היא לספק לגולשים חווית גלישה טובה יותר - החיפושים שאתם מבצעים יהיו מדויקים יותר כיוון שהעדפותיכם יילקחו בחשבון, הפרסומות להן אתם חשופים יהיו ממוקדות יותר וישרתו טוב יותר גם אתכם וגם את המפרסמים. אם כל כך טוב אז למה זה בעצם רע? כי לפעמים גם הדרך לגיהינום רצופה כוונות טובות. כוונות טובות עדיין לא הפכו חברה כלשהי לחסינה בפני שחיתות, טעות, תאוות בצע או פריצה חיצונית. הבעיה המשמעותית יכולה להתעורר כאשר המידע מגיע לאנשים הלא נכונים בגלל כל אחת מהסיבות הללו.

החוק והפרקטיקה

חקיקת חוקים בנושא שמירת הפרטיות באינטרנט היא עניין איטי ועדיין נמצא בחיתוליו. מרבית הפסיקות נקבעות על סמך פסיקות קודמות ולא חוקים ברורים בנושא. מלבד הקושי לחוקק חוקים חוצי גבולות, כפי שהכפר הגלובלי של האינטרנט מחייב, נושאים רבים עוברים שינוי מתמיד בהתייחסות החוק אליהם. כדוגמה אפשר להביא את האפשרות להרשיע אדם על סמך דברים שאמר בחדר צ'ט. מצד אחד, מבחינה חוקית, אסור לצותת לאדם ללא ידיעתו ולא ניתן להסתמך על ציתות שכזה. מצד שני, דברים שנאמרים ברשות הציבור אינם נחשבים כציתות. האם חדר צ'ט הוא אזור ציבורי או לא? הדעות המשפטיות בפועל חלוקות בעניין זה. אז כיצד בכל זאת שומרים על הפרטיות?

הדרכים העיקריות לשמור על הפרטיות בעידן האינטרנט הן:

• לחשוב פעמיים לפני שמפרסמים באינטרנט;

• למחוק את היסטוריית הגלישות מהמחשב האישי (מחיקת עוגיות);

• למחוק את היסטוריית הגלישות משרתי החיפוש (ניתן למצוא הוראות כיצד לבצע זאת מגוגל בכתבה באתר פידר).

מחיקה גורפת שכזו של תוצאות החיפושים שעשיתם, תשרת את פרטיות הגולשים אך תמנע מהם קבלת תוצאות חיפוש רלוונטיות במיוחד עבורם. האם זה טוב, רע או בכלל אפקטיבי? ימים יגידו.