היפה והחיה

ליל הסדר עוד מעט כאן. בקרוב יתחילו ההכנות לקראתו. תהיה המון שמחה באוויר, זה חג החירות, חג האביב, חג המשפחה, מסובין, משיחין, קושיות, קניידלעך של הסבתא האשכנזייה או חריימה של הסבתא המזרחית. בחג הקודם התפללנו שגלעד יהיה בבית, והנה הוא כאן, ייחנק ביחד איתנו ממצות, יאכל מרור יהודי וכשר, במקום טרור מוסלמי. תהיה שמחה גדולה. אבל גם חג הפסח, כמו כל חג, הוא יותר מאשר הארוחה. עדי אשכנזי מפרסמת השנה את המשביר לצרכן, וזהו רק עוד ביטוי לחלק השני של השמחה הגדולה, החלק שבדרך-כלל נמצא דווקא מאחורי הקלעים. יש גם עצבים ("לא קנית לי מספיק דגים!"), ויש גם מתח ("היא תביא איתה את האחות המעצבנת שלה?!"), ויש גם לחץ ("מתי אני אספיק לקנות מתנות?", "מה אני אקנה לאימא שלו?") במסגרת המתח, העצבים והלחץ, הנתח של המתנות מהווה מרכיב עיקרי. הקניות לקראת החג, למשך החג, לאחר החג, וכל מסלול ההחלפות, הזיכויים, ההחזרות, תווי קנייה, שוחד אפיקומן, וכל יתר סוגי מס-בזבוזים המוחל על החג הזה מכוח ההסכמים החברתיים של "קנה לי ואקנה לך".

אז רגע לפני שמתחיל מרוץ הבזבזת, וכולנו שופכים מיליונים רבים על הקניות הללו, פשוט "כי אין ברירה", "היא תמיד מביאה לי משהו, אני לא יכולה לבוא אליה בלי להביא כלום", או "אבא שלך תמיד קונה לכל החתנים בושם". רגע לפני שעגלות הקניות מתמלאות במיליוני מוצרים, קוסמטיקה ("כי חובה להיות יפה"), והיגיינה (כי הבית חייב להיות מצוחצח וכולנו חייבים להתקלח תוך כדי המרוץ הזה), וחומרי ניקוי, ומשחות, וקרמים, וסבונים, ובשמים, ותמרוקים, והשד יודע מה עוד נקנה במסגרת מרוץ הבזבוזים הזה... רגע לפני הבזבזת הגדולה, זה הזמן קבוע סטנדרט של אנושיות מינימלית בתוך המרוץ הזה. ברחנו ממצרים כי המצרים נהגו בנו ככלים, כחפצים, כעבדים לשירות צרכיהם ורצונם, ובמסגרת הזו צלם האנוש שלנו אבד. יצאנו מעבדות לחירות. לקחנו על עצמנו את החובה לנהוג כבני חורין. נטלנו לעצמנו את האנושיות בחזרה. רגע לפני שברחנו ממצרים, מרחנו דם על המשקופים, כדי להבדיל בינינו לבינם.

זה הרגע הנכון לזכור שברחנו ממצרים לאחר שמרחנו דם על המשקופים, והיום אנחנו שוב מורחים דם על המשקופים (עם מוצרי ניקיון שחברות היצור שלהם מתעללות בחיות), וגם על הגוף (עם מוצרי היגיינה שחברות היצור שלהם מתעללות בחיות), וגם על הפנים (עם מוצרי קוסמטיקה שחברות היצור שלהם מתעללות בחיות), וגם מתבשמים בדם (עם מוצרי בישום וריח שחברות היצור שלהם מתעללות בחיות), ועוד היד נטויה (עם מזרקים של רעל וכימיקלים של מחלקות "מחקר" בחברות יצור ותעשיה, עוד היד נטויה...).

האם ידעת שכאשר את מורחת את קרם הפנים שלך, את למעשה מורחת על עצמך את דם הרצח של החיות שאת כל-כך אוהבת? האם ידעת ידידי היקר שכאשר אתה מתבשם בשום החדש הזה שאשתך קנתה לך אחרי שראתה בטלוויזיה את הפרסומת של "אולד ספייס", אתה מתיז על עצמך את הניחוח של חברה שרוצחת באכזריות את החיה שאתה כל-כך אוהב? האם ידעת שכאשר את מנקה את הבית עם חומרי הניקוי שאת קונה בסופרמרקט, באריזה החיננית הזו, את למעשה מורחת על הקירות או שוטפת את הרצפות עם תערובת של רעל שהוזרק לחיית המחמד שלך? האם ידעת שרוב המוצרים שנרכשים עם תוויות ותדמיות של "ירוק", "צמחי", "טבעי", "ידידותי", הם רק תרגילי שיווק ויחסי-ציבור של פרסומאים, בעוד שבפועל הם אורזים עבורנו אריזה שמוכרת תדמית נקייה עבור מפעלים שפועלים בסגנון ד"ר מנגלה, ומזריקים רעלנים לבעלי חיים שמתים בייסורים קשים?

אז רגע לפני שנצא למסע בזבוזים מיותר, ונרכוש את כל הזבל שהפרסומות ממלאות לנו בעזרתו את הראש ומרוקנות לנו בעזרתו את הכיסים, רגע לפני, נדע שיש כאן הזדמנות פז לעשות משהו קטן לטובת האופי האנושי של החברה שלנו, ולתת הכרה חיובית ואפליה מתקנת לחברות יצרניות המכבדות את האנושיות שלנו, ומכירות במחויבות שלנו כלפי עצמנו וכלפי החירות שהחג הזה מסמל. בתוך הכיעור של מגיפת הצרכנות הזו, המניעה באופן בוטה כל-כך את תעשיית הרווח שלא מחשיב כלל את רוח האדם, רגע לפני שניכנס ביודעין למשחק המכוער של הקפיטליזם התאוותני-רעבתני שבמסגרתו אנו מריונטות בידי פרסומאים, תעשיינים, בנקאים, כלכלנים... רגע לפני, כדאי שנדע. כדאי שנדע שגם בתוך הגל הצרכני הזה, יש לנו כוח להביע את היופי שבנו, ולהתרחק מן הכיעור שביופי. ולעומת צרכנות מסוג "הכיעור שביופי", אנו יכולים לצרוך במסגרת צרכנות של "היופי שבכיעור", ולרכוש את מוצרי החברות שנמצאות בצד היפה של האנושות, בצד הידידותי לסביבה, לחיות הבר ולחיות המחמד, לצד שיוצר כאן עתיד יפה יותר עבור הילדים שלנו. כדי להיות בצד היפה של החיה, ולא בצד החייתי של היופי, נרכוש רק מוצרים של חברות המכבדות את רוח האדם שבנו, את היופי שבקיום האנושי, את המורשת שהיינו רוצים להשאיר לילדינו, עם הרבה פחות צרכנות של מריונטות הרוכשות שקרים, והרבה יותר צריכה מודעת הרוכשת פחות רצח, התעללות וכאבים, ולעומת זאת רוחשת הרבה יותר כבוד לחיים.

מצורף קישור לדף פייסבוק [קישור] ובו פרטים על החברות הרוצחות, מתעללות, מביישות את המין האנושי, ובו גם רשימת חברות "ארנב" - החברות שאינן עושות זאת. למהדרין, מומלץ להצטרף להפגנה המתרחשת ביום שישי בשעה 11:30, ברחוב קינג ג'ורג' פינת שדרות בן-ציון, שעניינה הצלת קופות שגודלו בחוות מזור ועמדו להישלח למעבדות SNBL, על-מנת למות שם תוך כדי ניסויים של חברות האכזריות המסחרית המייצרות מוצרי צריכה "צורכי אנושיות".