הסערה התקשורתית בנושא "
האח הגדול", כאילו קיבלו כדורים פסיכיאטריים בתוכנית, הביאה לתגובות רבות, הן בקרב המעורבים לכאורה, והן בקרב הציבור. ואולם, מעבר לפן החברתי והציבורי, שהינו דיון ראוי לכשעצמו, חשוב להעניק מעט אור על נושא התוקפנות והפגיעה באוטונומיה.
לפי הנטען בפרסומים הרבים בנושא, הפקת "האח הגדול" סיפקה למשתתפים לווי פסיכולוגי ופסיכיאטרי, כפי שגם לדבריה מוענק לווי רפואי כללי. ואולם, הסערה הציבורית קמה בשל הטענה כי הפסיכיאטר שליווה את המתמודדים, העניק להם כדורים פסיכיאטרים בקלות דעת יתרה, ואף תוך ניצול מצבם, ובהיעדר כל הסבר אודות תופעות הלוואי האפשריות של אותן התרופות.
חשוב לומר בראשית הדברים, כי על-פי חוק זכויות החולה, אין להעניק למטופל טיפול ללא הסכמתו המלאה מדעת (למעט מקרים חריגים המפורטים בחוק ועניינם ככלל במצבי חירום). כמו-כן, בהתאם לדין ועל-פי כלל, על מטפל להבהיר למטופל את תופעות הלוואי העיקריות של תרופה, את עיקרי פעילותה.
ככל והרופא אשר פגש בדיירים הרלוונטיים, והעריך את מצבם, סבר כי טיפול מסוים הוא ראוי, והוא החליט להמליץ עליו למטופלים תוך מתן הסבר כנדרש בדין, על פניו ניתן לומר כי אין בכך כל בעיה משפטית. לכך ניתן להוסיף את ההנחה כי קשה מבחינה אובייקטיבית לסבור שאדם (גם אם הוא דייר בבית "האח הגדול"), יאפשר שיוכנסו תרופות לפיו בכוח. לפי דעתי, הדבר גם לא פורסם או נטען. העובדה כי רופא מעוניין לוודא כי מטופל לוקח את התרופה שנכונה לו – דווקא מציגה את הרופא באור חיובי. כל עוד כמובן אין מדובר בשימוש כלשהו בכוח כאמור.
מבחן 'הרופא הסביר'
הנקודה החשובה ביותר שצריך לדעת, הינה שהמבחן האמיתי לבחינת כל הטענות שפורסמו, שייבחן בבית המשפט (אם אכן תוגש תביעה כפי שנכתב), הינו מבחן "הרופא הסביר", ובעניינינו "הפסיכיאטר הסביר".
כל הנושא המשפטי מתמקד בסיטואציות הללו - בהן פגש המטופל את המטפל. מה נאמר שם? האם מה שנאמר הצדיק את מתן הטיפול התרופתי שניתן? לשאלות אלו מן הסתם תהיינה תשובות רק לאחר מעבר על הרשומה הרפואית ושמיעת העדויות הרלוונטיות.
יש ליתן גם את הדעת לנקודה נוספת. שכן, גם בקיומה של רשלנות כלשהי בטיפול, הרי שתביעה המוגשת לבית המשפט הינה בגין נזק. כלומר, גם אם יוכח שהייתה רשלנות בטיפול הרפואי שניתן לדיירים (וזאת כאמור לא ניתן להעריך), הרי הדייר שיבקש לתבוע פיצוי, יידרש להוכיח נזק. נזק לרוב נבחן בעיניים רפואיות גם כן (נכות רפואית שנותרה), למרות שפגיעה באוטונומיה ובשיקול הדעת של המטופל יכולה לכשעצמה להיחשב כנזק.
דווקא כאן, הואיל ומדובר בתוכנית טלוויזיה, הרי שייתכנו ראשי נזק "יצירתיים" יותר כגון מוניטין, פגיעה בשם הטוב וכו'. הדיון, האם ניתן לתבוע כלל בגין ראשי נזק כאלו, והאם בכלל ניתן לקשר אותם למתן טיפול רפואי, הוא דיון מעניין לכשעצמו - אך נפרד.
לסיכום, על-אף כל הפרסומים ו"הרעש התקשורתי" בנושא "האח הגדול", הרי שהנושא המשפטי רפואי הינו די ברור, ומצטמצם לאותן פגישות בין המטופל לבין הרופא, לתלונות שנשמעו ולטיפול שניתן.
ככל והפגישה הזו תיבחן על-ידי עיניים חיצוניות של שופט, תיבחן פעילות הרופא על-פי מבחן "הרופא הסביר" כאמור דלעיל. ככל ויסתבר כי הרופא פעל לכל הפחות באופן סביר, הטענות המשפטיות תדחנה לחלוטין. ככל והטענות תתקבלנה, יעבור הדיון לשאלת הנזק. מעניין יהיה לעקוב אחר ההתרחשויות בזירה המשפטית, ולבחון האם אכן תוגשנה תביעות בנושא.