עובדה היא כי בישראל ישנן משפחות רבות בהן שני בני הזוג עובדים, ולמרות זאת הן משתייכות לציבור הגדול הזקוק לסיוען של עמותות הצדקה למיניהן. המצב הזה הוא בעיית היסוד של התפישה הקפיטליסטית, השולטת היום במדינה. מרוב רצון להפריט ולבטל את המונופולים הציבוריים, הופקרו אזרחים רבים לכוחות השוק ונעזבו לנפשם. מדובר בשכבה רחבה של אנשים שחשים חוסר ביטחון כלכלי ותעסוקתי.
המציאות בה אזרחים רבים מרגישים אבודים, ללא רשת של תמיכה מצד המערכת השלטונית, מסוכנת לישראל יותר מחריגה כזו או אחרת מתקציב המדינה. הגברים והנשים הללו הם שדרת חיילי המילואים של ישראל, והם גם הכוח המרכזי שעומד מאחורי קיומה של המדינה כקיימת ומתפקדת במזרח התיכון, שהוא, כידוע, שכונה שכלל לא נעים לחיות בה.
עליית מחירי הדלק והחשמל בנוסף להתייקרות המחירים של מוצרי המזון, צפויה להפוך לאחת הנקודות המרכזיות בהן תותקף ממשלת נתניהו השנייה. חלק לא מבוטל של ההתייקרות אכן תלוי בתהליכים בינלאומיים שלא קשורים להחלטות ה
ממשלה בישראל, אלא שאמת זו לא מורידה מהממשלה את האחריות לאזרחיה.
זו גם הסיבה שבימים אלה, בהם ראש הממשלה נתניהו מסכם שלוש שנות שלטון, אסור לו להיתפס לשאננות או לזחיחות דעת, מתוך מחשבה שמובטחת לו כהונה נוספת. יש לציין כי נתניהו ייבחן לא רק בנוגע להתמודדותו עם הגרעין האירני או עם 'האביב הערבי', אלא בראש ובראשונה לפי תחושת הביטחון האישי והתעסוקתי שתהיה נחלתם של אזרחי המדינה.
הביטחון האישי מורכב גם מביטחונם הפיזי של האזרחים, אך גם נוגע לשאלות כמו חוזקן של קרנות הפנסיה, מקום המגורים והשאלה אם אנו שוכרים אותו או בעליו, סל המצרכים אותו יכולה משפחה לאפשר לעצמה, מחיר טיפולי השיניים לילדים, ועוד ועוד.
סיכוי להתממשות חלום השמאל
להוותנו, בנושאים אלה - למרות המלצותיה הרחבות מאוד של ועדת טרכטנברג - נראה כי ראש הממשלה לא הפנים את גודל השבר עמו העם מתמודד. רק לעתים מתגלה, באירועי קצה, כמו המחאה החברתית של הקיץ, מתגלה גודל השבר, ובדרך כלל הוא מתבטא בהמשך התרחבות השסעים החברתיים. המדינה הולכת ומתחלקת למעמדות ולמספר גדול של סוגי צווארונים (כחול, לבן ואחרים). הדבר פוגע ביכולת השרידות של החברה, ובמוכנות הנפשית של חבריה לשלם את המחיר הביטחוני הכרוך בקיומה של מדינת ישראל.
המצב החברתי הבלתי נסבל של התרחבות הפערים הוא שימיט שואה על החברה בה אנו חיים. בחריפות ניתן לומר, כי
הפצצה החברתית מסוכנת ומאיימת על המדינה פי כמה מפצצת אטום אמיתית, שמעוניינים להטיל האייתולות האירניים.
דיבורים על אירן מצטלמים, כנראה, יפה יותר באמצעי התקשורת, ואילו מאבק סיזיפי וממושך בבעיות הכלכליות של החברה הישראלית לא תופס כותרות יפות. אל ישגה באשליות אף חבר ממשלה: ללא פתרון אמיתי ועמוק של תחושת המצוקה הכלכלית והחברתית של הישראלים, תנועת הליכוד והימין כולו ימצאו את עצמם באופוזיציה מהר מכפי שחשבו, זאת למרות הסקרים המחמיאים של החודשים האחרונים.
דווקא עכשיו, כשממשלת הליכוד חוגגת עוצמה מפתיעה של שלוש שנות שלטון נדירות ברציפותן, עליה להתמקד ביתר שאת בשיפור תחושת הביטחון הכלכלית במדינה. חוסר עשייה כזו והסתפקות בדיבורים על אודותיה, יקדמו את חלומו של השמאל למהפך היסטורי בבחירות הקרובות.