לפני שנים רבות גרתי בשכונת פלורנטין בדרום תל אביב ונהגתי להגיע למקום עבודתי בתחבורה ציבורית. בוקר אחד התעוררתי רק כדי לגלות שרחוב הרצל בו התגוררתי הפך לנהר מסריח של מי ביוב. בלית ברירה נאלצתי לחפש מסלול חלופי לתחנת האוטובוס או בפשטות - ללכת ברחוב המקביל.
תוך כדי הליכה ברחוב הזר והלא מוכר הזה, גיליתי חנות של ירקן (וואוו!), מכבסה שפועלת 24 שעות (וואוו, וואוו!) ובית קפה שכונתי נאה לעין (וואוו, וואוו, וואוו!). חשוב לציין שכל המקומות הנפלאים הללו היו במרחק של שתי דקות הליכה מביתי, אך לא הייתי מודעת לקיומם וזאת אחרי שהתגוררתי במקום כשנה וחצי. מאז סיגלתי לעצמי מנהג חדש. כל פעם שעברתי דירה חרשתי את כל השכונה ברגל עד שהייתי מגלה את כל המקומות הלא כל-כך סודיים האלה. היום אני ממליצה זאת למתאמנים שלי כתרגיל מצוין המסייע בתהליכי שינוי. אנשים עושים זאת ומגלים אוצרות של ממש.
נהוג להתייחס להרגלים ולדפוסי התנהגות קבועים כאל משהו שמעגן את המציאות הלא רצויה ומונע מאדם להגיע למציאות טובה יותר. מתייחסים להרגלים כאל משהו מגונה ושלילי. הנושא הוא מורכב הרבה יותר.
אכן, ישנם הרגלים שמפריעים לנו לחיות וכל אחד יכול בלי שום בעיה להיזכר בכמה וכמה הרגלים מסוג זה. אך מצד שני הרגלים מאפשרים לנו לבנות שגרה נוחה, לפתח תחושת ביטחון ובהירות, לבנות לו"ז הגיוני ואף לנבא עתיד במידה מסוימת.
הרגל ידיד או הרגל אויב?
אז לפני שנזרוק את הרגלינו לפח האשפה, שווה לבחון אותם לעומק כדי להבין איזה מהם הוא ידיד טוב ואיזה מהם הוא אויב מר. רק לפני שתתחילו לעשות זאת, תזכרו כמה דברים חשובים. עישון או אכלנות כפייתית, לדוגמה, הם לא הרגל אלא התמכרויות וטיפול בהן הוא אחר. תזכרו גם שישנם הרגלים אישיים (לקרוא במיטה לפני שינה, למשל) ויש הרגלים משפחתיים (לקנות בסופרמרקט מסוים ביום חמישי בערב). אנחנו לא יכולים לטפל בהרגלים משפחתיים בלי שיתוף פעולה והסכמה של כל בני המשפחה.
אז אחרי שהבנו את זה, הגיע הזמן לערוך רשימת הרגלים שלנו. ניקח דף לבן ונתחיל לרשום כל ההרגלים שאנחנו חושבים שיש לנו (כל אחד בשורה נפרדת). מומלץ להשאיר את הרשימה פתוחה ולהוסיף כל פעם שנזכרים בהרגל אחר. אחרי שרשמנו, בואו ונתבונן ברשימה. לדוגמה, רשמתי: "אני מדברת שעות בטלפון עם החברות שלי". אני מתבוננת בשורה הזו, מנסה להבין איזו תחושה מתעוררת בי, מה אני מרגישה כלפי ההרגל הזה, מה אני חושבת עליו? האם הוא מועיל לי, מקדם אותי, גורם לי להרגיש טוב, תורם לי ולמשפחתי? האם הייתי רוצה לנהוג אחרת ואם כן, אז איך הייתי רוצה להתנהג? אם אני חושבת ומרגישה שההרגל הזה הוא ידיד, אסמן אותו בירוק; אם אני חושבת שמדובר באויב, אסמן אותו באדום; ואם אני לא בטוחה, אחזור לפעולה זאת אחרי יום-יומיים.
איך נפרדים מהרגל רע?
טוב, מצאנו כמה הרגלים שהיינו רוצים להיפרד מהם לשלום. קודם כל מומלץ ללכת מהקל אל הכבד. מה זה קל ומה זה כבד? זה אישי מאוד ומשתנה מאדם לאדם. לי, לדוגמה, היה קל מאוד "להיגמל" משיחות טלפון אינסופיות אך קשה מאוד לעבור מלבוש שחור ללבוש צבעוני.
תזכרו שהטבע לא סובל מקומות ריקים. אם החלטנו לוותר על הרגל מסוים, עלינו להחליף אותו תכף ומיד בהרגל חדש. לדוגמה, אם החלטנו להפסיק לבהות שעות בטלוויזיה, עלינו למלא את השעות הפנויות בקריאה, או במפגש חברי או משפחתי, או בפעילות גופנית, או בכל דבר אחר שאנחנו מרגישים שהוא חיובי עבורנו.
זיכרו, להרגלים יש כוח לא מבוטל ופיתוי לחזור להרגל ישן הוא חזק (לפחות בהתחלה). תשתדלו להתרחק מ"זירת הפשע". אם באמת החלטתם להחליף צפייה בטלוויזיה בקריאה, תשתדלו להפחית את השהייה שלכם בחדר שבו נמצאת טלוויזיה, תקראו בחדר השינה, במטבח, בגינה. תנהגו ככה עד שההרגל החדש של הקריאה ישתרש. בהצלחה!