יש כמה וכמה מצוות הנוגעות לחג הסוכות. לולב וסוכה הקפות והושענות. יש מי שמקיים יותר ויש מי שמקיים פחות. יש כמה וכמה מצוות לא פחות חשובות שעם ישראל מקיים בחג הפסח. הניקיונות למשל, שאפילו חמץ נורמלי לא היה חושב להגיע למקומות האלו, עושים את שלהם. מרור, ויין ומצות. המצות האלו. איך בדיוק בטן סבירה יכולה להסתדר עם זה שהיא הופכת למכונה לגריסת דיקטים.
אך אלו ואלו, שני החגים האלו שלא כמו חג השבועות, מביאים איתם את ימי חול המועד. עם ישראל יוצא כולו את המרחבים הפתוחים ומלכלך את מה שהצליחו לנקות מהחג שעבר, לפני שנה וחצי. אבל דתיים יותר ודתיים פחות, כולנו, משתדלים לקיים את המצווה החשובה ביותר בחג והיא מצוות "ואכלת עד שהתפקעת".
יש את אלו שמעדיפים להישאר בבית בטענה שמאוד עמוס בחוץ, ואת שאר ימי החג הם מבלים בלמצוא עוד מישהו שנשאר בבית ולהתלבש עליו באירוח בנוסח הכול כלול ללא חשבון.
יש כאלו למשל, שמעדיפים לעשות זאת במלונות שמספר הכוכבים שלהם, הוא בעצם הקילו שאתה יכול להעלות במשך שהותך שם. רק בגלל זה הוחלט בישראל לעבור את סף ה-"חמישה כוכבים" ולהגיע כבר לחמישה וחצי. חכמים בחוכמת הקבלה (מוכרת במס) טוענים שהכוכבים הם מספר האלפיות שאתה אמור לספור לטובת המלון. ואלו ואלו עולים ביוקר ואני מניח שאם לא תהיה הגבלה על מספר הכוכבים, הרי שעשרה כוכבים זה בהחלט דבר שאפר לקחת בחשבון.
כוכבים הרי, כפי שכבר ידוע לכם, הם דבר שמתעדכן. היו שבעה כוכבי לכת זה עודכן לתשעה ומשם הכול פתוח. ובכלל, בעידן הריאליטי של ימינו, כוכבים יש בכל רגע. צריך רק לעמוד ליד המצלמה הנכונה ברגע הנכון ובלבוש הנכון.
ההבדל בין חדר לסוויטה - המחיר
אז חושבים על מלון, והחיפוש באינטרנט מגלה לי שיש חדר ויש סוויטה. בעוד שכולנו מדמיינים סוויטה כמו בסרטים - גדולה עם וילונות, אולם עבודה ומיטה גדולה הרי שבפועל, אין שום הבדל בין סוויטה לסתם חדר. ההבדל היחידי הוא כמובן במחיר.
והמחיר. אני תמיד צריך לחשב את זה שהמחיר הוא לבן אדם יחד בחדר זוגי ולכן זה המחיר כפול שתיים, ובכלל, אי-אפשר רק לילה אחד אז חייב שניים כלומר זה המחיר כפול ארבע. מסובך מידיי בשבילי.
ואיך נופשים במלון יחד עם עוד מיליון ילדים קטנים. כי בינינו, מה עושים ילדים קטנים שאורזים את עצמם ויורדים עם ההורים למלון באילת? דבר ראשון כמובן, הילדים משחררים את ההורים מכל מחויבות כלפיהם ופוטרים אותם בנפנוף קל מהחדר כדי שהם יוכלו לקפוץ על המיטה בכוח.
בשלב השני הם קופצים ממיטה למיטה ובשלב השלישי הם שומעים רעש של שבר ומגלים, שמה שאמור להחזיק להם את המזרון הפך להיות קרש עם חור גדול באמצע. המקרה המצער הזה כמובן גורם להם להירגע לכמה דקות, להתקשר להורים שנמצאים בקניון באילת במסע קניות הרסני, ולספר להם שהמיטה שלהם שבורה. אבא אומר להם שלא ידאגו ומיד מתקשר לקבלה ודורש פיצוי. והפיצוי מגיע בצורת פיצה, שאחר כך לומדת לעוף מחלון החדר ישר לקורס צלילה בבריכה שנמצאת למטה.
אחרי שהספיקו להשתעמם, מחליטים הילדים הטובים לנסות את הטלוויזיה ובעיקר לנסות להפעיל את הטלוויזיה ללא שלט, כי השלט כבר מזמן נתקע במזגן ואי-אפשר למצוא אותו. כשהטלוויזיה מכריזה על מוות סופי (נו באמת, 14 אינטש מלפני עשרים שנה) יוצאים לשחק סטנגה במסדרון, ובדרך מוסיפים עוד נקודות בתמונות שתלויות במסדרון.
ובכל זה אני אמור לנפוש. עזבו. אני נשאר בבית. בבית של חמותי.