יום ה-25 לחודש אפריל 1920 היה על-פי חיים ויצמן, באותו זמן "אולי היום החשוב ביותר בהיסטוריה של העם היהודי" באותו יום התכנסו נציגי מעצמות ההסכמה בעיירת הנופש האיטלקית סן-רמו לחתום על כתבי מנדט במזרח התיכון לבריטניה וצרפת על-רקע התפרקותה של האימפריה העות'מנית בעקבות מלחמת העולם הראשונה. החלטת סן רמו הייתה בעלת משמעות היסטורית חשובה לדיפלומטיה הציונית באשר כתב המנדט שהוענק לבריטניה, מסמך משפטי בינלאומי, כלל בתוכו גם את הצהרת בלפור המכירה בזיקת העם היהודי לארץ ישראל ו ה"רואה בחיוב" הקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
בין החתומות על החלטות סן רמו הייתה גם יפן שבאותה תקופה הייתה בעלת ברית של בריטניה. לא העם היהודי או הציונות עניינו את יפן. גם המזרח התיכון בכלל וארץ ישראל בפרט לא היו חלק מחבילת האינטרסים שלה, כפי שגם אירופה הייתה רק בקצה התעניינותה. תמיכתה בהענקת המנדט על ארץ ישראל לבריטניה לא נועדה אלא מתוך תקוה שזו האחרונה תתמוך באינטרסים שלה במזרח אסיה ובאזור האוקיינוס השקט. אכן, בריטניה לא הכזיבה, ואיי קרוליינה, מריאנה ומרשל שהיו בשליטת גרמניה לפני מלחמת העולם הראשונה עברו עכשיו להיות שטחי מנדט של יפן (אמנם, מנדט מסוג אחר מזה שהיה לבריטניה על ארץ ישראל. חלק אחר מאיי האוקיינוס השקט הועברו לידי אוסטרליה וניו-זילנד).
סיבת התמיכה של יפן בהענקת מנדט לבריטניה על ארץ ישראל לא עניינה את היהודים. תמיכת יפן שימחה אותם, וזה בא לידי ביטוי בין היתר בכך, שכמחווה של הוקרה, רשמה האגודה הציונית בשנחאי בשנת 1922 את שר החוץ היפני אוצ'ידה יסויה בספר הזהב של הקרן הקיימת לישראל.
60 שנה לכינון יחסים בילטרליים בין ישראל ליפן
והנה 92 שנים לאחר ועידת סן רמו, בשבוע שעבר ביום רביעי 25 באפריל, יזם גוף אירופי פרו-ישראלי, "הקואליציה האירופית למען ישראל", סמינר בפרלמנט היפני לציון המאורע, תוך כדי חשיפת מסמכי ממשלה יפניים מאותה תקופה הנוגעים לחלקה של יפן בקבלת החלטת סן-רמו. מסמכים אלו התגלו רק יום אחד לפני שנערך הסמינר. "הקואליציה האירופית למען ישראל" ניצלה את יוזמתה גם כדי לציין בפרלמנט היפני את יום העצמאות ה-64 של ישראל ואת מלאת 60 שנה לכינון יחסים בילטרליים בין ישראל ליפן (בדצמבר 1952 כשיפן זכתה לעצמאותה מהכיבוש האמריקני נפתחה צירות ישראל בטוקיו).
בסמינר זה שבו השתתפו חברי פרלמנט יפנים כמו גם פעילים מרכזיים ממטעם "הקואליציה האירופית למען ישראל", הודגשה חשיבותה של החלטת סן רמו מבחינת המשפט הבינלאומי. ד"ר ז'אק גוטייה מ"הקואליציה" אשר מזה שנים מקדיש עתותיו לביסוס הלגיטימיות של מדינת ישראל בדעת הקהל האירופית הרצה בפני משתתפי הסמינר על הנושא. גוטייה הסביר כי לא רק היהודים אלא גם הערבים צריכים לברך על החלטת סן-רמו באשר הודות להחלטה זו זכו גם הם למדינות עצמאיות, אך הוא הדגיש כי בעוד שבשטחי המנדט האחרים במזרח התיכון הקצאת הטריטוריות הייתה לעמים היושבים שם הרי שבארץ ישראל הוכרה רק זכותו של העם היהודי להקמת בית לאומי ואילו לגבי אוכלוסיות אחרות הובטחו רק זכויות אדם ואזרח.
בסמינר הופיעו חברי פרלמנט יפניים ושגריר ישראל בטוקיו ניסים בן-שטרית אשר ברכו על היוזמה.