פתרון לשתי המדינות היהודיות

היום שמעתי ביטוי מצחיק: אנשים אומרים שראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הוא עדיין בשירות צבאי פעיל. מדוע? מפני שכאשר ראש הממשלה שירת בסיירת מטכ"ל, זה היה תחת פיקודו של אהוד ברק. היום, הבדיחה היא שזה לא השתנה. מר נתניהו עדיין מקבל הוראות מברק, למרות שברק הוא רק שר הביטחון של ישראל והמפעיל הראשי של גירוש יהודים מאדמות השייכות למדינת ישראל. אם כי נתניהו מתיימר להיות ראש ממשלה ניצי, הוא לא. מדיניות ההשמדה עם בולדוזרים של ישובים ביהודה ושומרון שלו הוא סימנו המסחרי והגורם להתנגשות עם קו המדיניות של מפלגתו. לאחרונה בית המשפט עיכב את ההוצאה לפועל של הריסת קהילת אולפנה. עיכוב זה עצר זמנית את פעולותיו המתמשכות של נתניהו לגרום ליהודים להישאר ללא קורת גג בין לילה. נראה כי המחאה והלחץ הגדול ביותר על נתניהו, על אישורו להרוס את אולפנה, בא מחברי מפלגתו, מפלגת הליכוד. עם זאת, אחרי שהוא יצליח לפזר אותם, הוא ימשיך במדיניות הבולדוזרים שלו. לאחרונה נעשיתי פעילה בקמפיין של עצומה להצלת מגרון, תחת הכותרת: עתירה עולמית להצלת מגרון ולמנוע שגוש קטיף יתרחש שנית!. רבים אומרים לי שעתירות לא עובדות; הן רכרוכיות ולא מזיזות פוליטיקאים לשנות את הפוליטיקה שלהם. נתניהו יתעלם מצעקתם של יהודים ברחבי העולם - שמתבטאת בעתירה שלהם - וישלח את הבולדוזרים להרוס ראת מיגרון. למעשה, בעת שאני כותבת מאמר זה, ממשלת ישראל עסוקה, יום ולילה, בבניית בתי מגרון באזור מאושר חדש בסמוך לייקב של ישוב פסגות. כאשר ילדי מגרון הולכים וחוזרים מבית הספר, הם עוברים ליד פרויקט הבנייה הנלהב של ממשלת ישראל ליד היקב; הילדים אינם טיפשים והם מבינים את תמצית מה שקורה והם מודאגים. זה לא פחות מאשר עינויים פסיכולוגיים לכל תושבי מגרון. אני שוקלת אם יש צורך דחוף שהציבור הישראלי יעשה משהו דרסטי שאמנם ישפיע על פעולות ממשלתו. יש צורך לשנות את דעת הקהל, אחרי הכל, מהעתירות שהם שולחים הם מתעלמים. במשך שנים רבות מדי אנחנו כותבים מכתבים לפוליטיקאים ישראלים ולעמיתיהם בארצות הברית לסייע לישראל מתוך ומחו"ל. ניסינו לחזק את עמדתה של ישראל עם קונגרס ארצות הברית וכך, בתמורה, ישראל תוכל לנווט בקלות יותר להגן על עצמה מפני התקפות הטרור המתמשך, וכמו-כן גם תהיה לה שליטה טובה יותר על האזורים שמהם פועלים הטרוריסטים. אל אין שינוי בהתנהגות ממשלת ישראל.

דרוש קמפיין להעלאת המודעות הציבורית

מה שדרוש הוא קמפיין להעלאת המודעות הציבורית שיתחיל לשנות את קו המדיניות הזכיזופרנית המעורפלת והמסוכנת למדי של הפוליטיקאי הערמומי נתניהו וממשלתו. אחת הבעיות שאיתן צריך להתמודד היא העובדה שתושבי מגרון כבר ויתרו על זכויותיהם על האדמה שלהם; הם הסכימו לעבור למקום חדש. עם זאת, למרות שיש להם הסכם במקומו עם הממשלה הוא אינו בלתי מותנה. ישנן נקודות בסיסיות שעליהן צריך להסכים לפני שכל משא-ומתן נוסף יכול להתרחש, והן, 1) להשאיר נוכחות יהודית אזרחית על הגבעה שבה עומדים בנייני הקהילה, בזמן שתושבי מגרון יוכלו להגן על עצמם בבית המשפט,ו- 2) לחתום על תדפיס תיעודי שהתושבים יוכלו לבנות מבני קבע בחלק התחתון של הגבעה עצמה. אותו שטח שעבורו ישנה תוכנית דיור, תחת חסות ממשלתית, שבמקורה הוצאה עבור מגרון ומורכבת מ-500 בתים, בתוך קוו הגבול של מגרון. עם כל זה, ישנה חשיבה חדשה. האם זה לא יהיה הכי טוב, בשלב זה, אם תושבי מגרון יכריזו על עצמם כמדינה יהודית עצמאית, ירימו דגל ויבקשו שקהילות אחרות ביהודה ושומרון יצטרפו אליהם? לפני המועד המציין של מלחמת ששת הימים ב-1967, תחת החוק הירדני, אדמות יהודה ושומרון היו שוממות וניתנות ללקיחה; זו הייתה אדמת הפקר, נטושה. עכשיו כשממשלת ישראל נותנת אדמות אלה, בדיוק אותם שטחים הם שוב נושא ללקיחה. היות שממשלת ישראל זונחת את ריבונותה על השטח, אין שום סיבה הגיונית מדוע תושבי מגרון לא יוכלו להכריז על מדינה. אין להם מה להפסיד. למשטרת ישראל וכוחות הצבא שיבואו להסיר אותם מאדמתם אין רשות שיפוטית בארצם. ומכיוון שזו ממשלת ישראל שמוותרת על שטחים אלה, הגיוני, שלישראל ולמשטרה אין סמכות שם, ותיאורטית, גם לצבא אין סמכות שם.

לעורר את הרבנים בישראל

אם תושבי מגרון יקימו משטרה ו-"צבא" משלהם, אז ממשלת ישראל עשוייה לעמוד בפני קשיים להזיז אנשים ממקומם באופן חוקי, שכן החוק הישראלי לא חל על האזור הזה בעת שהיא ויתרה עליו ונתנה אותו. דרך נוספת היא לנסות לעורר את הרבנים בישראל, כלומר, לגייס אנשים בעלי השפעה ללובי כדי לשמר את כל האזור - ולא רק מגרון - משמעותו, לספח את כל יהודה ושומרון לריבונות ישראל. לאף קבוצה אחרת אין את הכוח או האומץ הדרוש כדי להגן על ישראל מפני מכה זו, כמו שיש לרבנים האורתודוקסים בישראל. עוד דרך של חשיבה היא שבעתיד הלא רחוק, אולי בעוד 20 שנים מהיום, בהתבסס על פריה ורביה, החברה הישראלית תהיה בעיקרה שומרת מצוות. כיום, יותר ממחצית ישראל כוללת יהודים חרדים. גם צה"ל צריך היה להקים גדודי חרדים כדי להכיל את המספר הגדל והולך של גברים דתיים שמתגייסים מדי שנה. ישנה בהחלט דרך להתמודד עם הבעיה הביורוקרטית. עם המספר הגדל והולך של יהודים חרדים, מתוכם מספר גדול גרים, או שיגורו, ביהודה ושומרון, עשוי לבוא זמן שבו ישראל תיאלץ לטעון בעניינה בבית המשפט שהיא חייבת לשמור על ריבונותה על יהודה ושומרון. ואם זה אכן המקרה, אז השאלה צריכה להישאל: "למה ממשלת ישראל נותנת שטחים אלה"? מצד שני, אם ממשלת ישראל לא רוצה לתבוע ריבונות על יהודה ושומרון, היא תיאלץ להסיק מכך שזה לא משנה בכלל מי גר ביהודה ושומרון ואיך. הממשלה תיאלץ להודות כי עדיף שיהודים יצרנים יחיו שם ולא טרוריסטים ערבים רוצחי עם. ליהודים דתיים אלה אולי אפילו תהיה השפעה חיובית על שכניהם, שעשוי ליגרום להם להתקרב לשורשי היהדות, משהו שהוא לא רחוק מכל ישראלי. לאחר הכל, הסקר האחרון מראה שכ-80% מהישראלים מאמינים באלוקים. אולי הגיע הזמן פרסם ולגרום לאנשים לחשוב עמוקות על הבעיה הייחודיות, בפועל, שהיא ויתור על אדמות יהודיות על-ידי ממשלת ישראל. זה לחלוטין לא מקובל שבישראל זה מקובל לתת שטח אדמה, השייך באופן חוקי לישראל, לארגון טרור מוכר. אבל אף אחד לא היה נותן את אותו שטח ליהודים אזרחי ישראל שלווים ויצרניים. זוהי משוואה הפוכה שאינה מתקבלת על הדעת.

הפתרון - להעביר את הדתיים לתל אביב

והנה הפתרון הטוב מכולם: שיהודים דתיים אלה, שהושלכו מבתיהם יועבור לגור ברמת אביב ובתל אביב. שם יש יותר מסעדות פיצה כשרות בין כה וכה. ואם התל אביבים יהיו מאוימים על-ידי העובדה שכ-100,000 יהודים עומדים לעבור לעירם, זה עשוי לדחוף אותם לדרוש ממשלתם לתבוע חוקית את ריבונותה על כל היישובים ביהודה ושומרון. מצב עצוב מאוד, אבל אולי זו היא האמת לאמיתה. אם אנחנו באמת חושבים בצורה נכונה, מה שכמובן ממשלת ישראל אינה מסוגלת לעשות, התפיסה הכללית שישראל מוותרת על אדמה יהודית חייבת להיות לא חוקית ולהיות מוכרת כפשע נגד העם והעם והיהודים. זה יעצור את כל הפוליטיקאים רעבי-הכסף מלמלא את כיסיהם על-ידי נתינת הארץ, חופשי, שמבחינה משפטית שייכת למדינת הלאום של העם היהודי.