לאחרונה אנו עדים למחול שדים כאשר המדורה שסביבה כולם מרקדים היא "הקדמת הבחירות", מן עגל זהב שכורעים לו ומשתחווים אבל לא באמת יודעים מדוע. מדינת ישראל משדרת בכל מהלכיה ארעיות וחוסר יציבות שמשליכים בעקיפין גם על קיומנו.
בחירות נערכות אחת לארבע שנים, להוציא הפלת הממשלה בהצבעת אי אמון אין סיבה להקדים בחירות. מאס הציבור בממשלתו ימתין ארבע שנים לבחירות חדשות. מאסו חברי הכנסת במפלגתם, יתכבדו וימתינו לתום הקדנציה שנקבעה בחוק. אבל אצלנו הכול ארעי, הכול גחמני. אם יש מי מחברי הכנסת שמאמין שבבחירות חדשות יעלה מדרגה ויהיה מספר 13 ברשימה לעומת מיקומו הנוכחי שהוא 14 זו הצדקה מספקת בשבילו להקדים את הבחירות.
הבעיה המרכזית שבחירות עולות למשק כשני מיליארד שקל, כאשר מספרים לנו השכם והערב כי אין כסף לניצולי שואה, אין כסף לתרופות מצילות חיים, אין כסף להצטיידות נוספת בסוללות כיפת ברזל ובוודאי שאין כסף ליום לימודים ארוך קשה לקבל את שפע הכסף הנוחת עלינו בשל גחמה מטופשת חסרת כל הגיון של הקדמת הבחירות.
אולי ראוי שיצביע הציבור ברגליו ויודיע מעל כל במה אפשרית, אם יוקדמו הבחירות לא נצביע לאף מפלגה. אולי המחאה הקטנה של כל אחד מאתנו תבטל את רוע הגזירה.