ביטול הבחירות המוקדמות והקמתה של ממשלת-אחדות במקומן, מצטיירים, אולי, כתרגיל בעל אופי מסריח, אבל מבריק מאין כמוהו, שנזקף כולו לזכותם של ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, ושל מנהיג האופוזיציה,
שאול מופז. האמת חייבת להיאמר, שגם בלעדי התרגיל, נתניהו היה זה שאמור היה להוביל בבחירות המוקדמות, לו נערכו, לפחות על-פי כל הסקרים האחרונים, בעוד המפסיד הגדול בהן אמור היה להיות מופז.
כל התחזיות העידו על התרסקות קדימה בבחירות מוקדמות. הגלגל התהפך רק משהושיט נתניהו יד למופז. יתר על כן: במעשה הזה הצליח ראש הממשלה לחזק את מעמדו שלו עוד ביתר-שאת, כשבכוח המשותף החדש יש רק כדי לחשק כל אופוזיציה צפויה של הכנסת הנוכחית.
נוכח הקואליציה החדשה בין שני היריבים המושבעים, נותרו עתה המפלגות האחרות עם הלשון בחוץ, כשהן נעדרות כל כוח-נגדי. את המכה הקשה ביותר ספגה, מן הסתם, מפלגת העבודה, כשכל הסקרים ניבאו לה קודם לכן מעמד משני לליכוד, על חשבונה של קדימה. עכשיו היא יכולה רק לחרוק שיניים על מה שעולל לה, בין לילה, הצמד מופז-נתניהו - קודם ברי-פלוגתא ועתה בעלי-ברית.
באין מפריע
כך או אחרת, הרי שאת המכה האנושה ביותר ספגה מפלגתו של
יאיר לפיד. זו איבדה באחת את המומנטום הגדול שצברה, כשמנהיגה הירוק נותר קרח מכאן ומכאן. במידה פחותה יותר זהו גם הפסדה של "מרץ", שתלתה תקוות רבות בהתחזקותו של השמאל.
אין זאת כי אם הקואליציה החדשה, שנוצרה עכשיו בין שני יריבים, עשויה לשתק את כוחם של כל יריביה מעל לכל היא תאפשר לתומכיה פעילות חופשית ורגועה, באין מפריע, וללא אימתה של אופוזיציה לוחמת.
צחוק הגורל הוא שבשורה התחתונה שוב הצליח בנימין נתניהו, כמו בעבר, להוציא את הרוח ממפרשיה של "קדימה - יריבתו עד יום האתמול. בבחירות הקודמות עלה בידיו לכופף את ידיה של
ציפי לבני, בתרגיל-לוליינות מוצלח ובלתי-נשכח. על-אף שידה הייתה אז על העליונה, מבחינת הכוח האלקטורלי שלה - הצליח נתניהו, בתרגיל מתוחכם, להקדים ולהפתיע אותה בהרכבת קואליציה מתחת אפה. את אותו התרגיל, בהפוך-על-הפוך, עשה הפעם נתניהו עם מופז. זה האחרון ייאלץ מעתה לסור למרות בעליו, ממש כמו פודל נאמן. וישקוט הליכוד בינתיים - לפחות עד לבחירות הבאות בנובמבר 2013.