חוסר אחריות לאומית

תפקיד ראש הממשלה במדינת ישראל, הוא תפקיד הרבה יותר קריטי מתפקידי רוב המנהיגים בעולם. ישראל והאזור כולו הם חבית של חומר נפץ, אשר טיפול רשלני בה או אפילו עצימת עין תורנית עלולים לעלות לנו ולעולם החופשי ביוקר. אשר על כן החלטות חשובות חייבות לקחת בחשבון גם סיכונים, אפילו שסבירותם נמוכה. כאשר מינה שרון את אולמרט למשנה ומ"מ הוא לא תיאר לעצמו בחלומות הכי גרועים שלו שהוא ממנה בפועל את אולמרט לתפקיד ראש הממשלה. שרון לא לקח בחשבון אפשרות אשר אף אם סבירותה הייתה נמוכה, אך סיכונה הוא גדול - האפשרות שתיבצר ממנו היכולת למלא את תפקידו כראש ממשלה, ומה שאף אחד לא יגור ממנו בא לנו, אירע אירוע רפואי קשה, שרון לא יכול היה יותר לשמש בתפקידו, אולמרט מונה כראש ממשלה (בפועל), משם בעידוד חבריו בעיתונות הוא נבחר כחוק, מלחמת לבנון, וינוגרד חשדות לשחיתות בקנה מידה רחב, והופס - הביתה.

חוזרים על אותה טעות

ושוב אנו חוזרים על אותה טעות, שוב לא לוקחים בחשבון אפשרויות ריאליות, עם הסתברות נמוכה אך עם סיכון ענק, האפשרות שמופז, לאחר שהצליח לנטוע בנו חשש בכל הקשור לכישוריו לנהל ועדה חשובה בכנסת, יהיה גם הקברניט של המדינה. אני בטוח שלבנימין נתנינהו יש ביטוח חיים, אני בטוח שמשפחתו לא תרעב ללחם, אם מסיבות שאיש לא יכול לצפותן, אך חייב לקחת אותן בחשבון, יבצר ממנו לתפקד. לצערי, המהלך הפוליטי, המבריק מהטפלון החלקלק שעוטף אותו, לא מוכיח לטעמי, שהדאגות המטרידות כל אחד ברמה האישית, מה יקרה עם משפחתו אם ח"ו יושבת, נלקחות בחשבון ברמה הלאומית, וזה לא בריא. בלשון המעטה לא בריא.