היהודים הגרים בארה"ב מבינים קצת יותר מאתנו את העובדה שיש מלכות, ודינה דין, וחייבים להתפשר, בבד בבד עם שמירה על המסגרת של בית אבא ואימא, סבא וסבתא.
האינטרנט איננו מודר מהקהילה החרדית, אי-אפשר להדיר אותו, הוא חזק יותר מכל מניפולציה אלילית, ועובדה זו מדירה שינה מעיני מנהיגי העדה, לפחות אותם אלה שמתפרנסים היטב-היטב מהעוני, מהבורות בהיבט כישורי עבודה ומהבטלה.
אפשר להדיר נשים, אפשל לאטום את האוזניים כשנשים שרות, אפשר לזרוק את הנשים בבגאז' של האוטובוס, אפשר לקשור אותן לגגון של האוטו, אפשר לחלל את כל המצוות ב-ד' האמות, ולהיות אדוק בפרהסיה, אך את האינטרנט אי-אפשר לבלום. הוא לא צריך חריץ של דלת, הוא לא צריך חריר של מנעול. מי שרוצה להיות מודר ממנו חייב לחיות בכלוב של
עופרת יצוקה, ולהזדכות על הקיטבג לאחר תקופה קצרה עקב הרעלה.
אז יהודי אמריקה מבינים זאת כבר. הם יודעים שהיום בלי אינטרנט אין פרנסה, וכשיש אינטרנט לפרנסה קשה להציב לו גבולות, ולכן הם מתכנסים על-מנת להקשיב למנהיגי העדה. אך יש גם בעיות בהן נתקלת החברה הכללית. גם אנשים שאינם חרדים - אמורים לפחות - להיות חרדים לילדיהם עם כל התוכן המסוכן והפוגעני שקיים באינטרנט. בהיבט של תכנים בעייתיים, אין ימין, אין שמאל, אין חרדים, חילונים או דתיים, יש ציבור אנושי השואף לשמור על עצמו ובייחוד על ילדיו מתכנים פוגעניים. וכמובן הגבולות הם שונים, הספים הם שונים, ואין בכך כל רע. ובישראל, נתקענו בימי הביניים.
טומנים ראשם בחול הבורות
עובדי אלילים המתפרנסים למחייתם מהנהגה של קהילות חרדים בארץ, נחים להם על זרי הדפנה. אותם האינטרנט לא יעבור, והאינטרנט צוחק לו, והופ חודר מימין, והופ חודר משמאל, ומלמעלה ומלמטה, ומאיפה לא? והם מגביהים את החומות, ומעמיקים את החפירות, והופ הוא חודר מימין, והופ הוא חודר משמאל, חמקן, רואה ואינו נראה, ועקשן, סופר עקשן. ככל שהם יענוני, כן ארבה וכן אפרוץ, אומר האינטרנט לעצמו.
וההנהגה החרדית בארץ, בקושי רואה ממטר. הבית שלהם עולה בלהבות, והם משקים את העציצים עם סולר. ראוי שיבינו ראשי אותה הנהגה, שככל שימשיכו בתנומת אחר-הצהריים, הם יכלו את הבית שלהם. מה שלא מתכופף - נשבר. בכל דור היו לנו ענקים ביהדות אשר מצאו פתרונות על-מנת לגשר ולהתפשר עם חידושי התקופה, והיום יש לנו בעיקר גמדים, בעיקר עסקנים אשר הצליחו לשכנע יותר מדי אנשים שהם שליחי המקום עלי אדמות, ובפועל מוליכים שולל את צאן מרעיתם, בניסיונות אין קץ להדירם מהעולם המודרני תוך הבטחת הנצחת העוני, הבורות (בהיבט כישורי השתכרות) והיעדר תעסוקה.