פתיחת סבב השיחות הנוסף בין המעצמות לבין אירן מעמידה את ישראל בעמדה של "מתנגדת סדרתית". לכאורה, עמדה זו איננה מתיישבת עם רצונן של המעצמות להוכיח שישנה התקדמות, ואירן מוכנה להתמסר למשא-ומתן רציני. חוסר האמון של ישראל בכוונותיהן של מעצמות המערב בעייתי מאוד, אך מאידך יש בעמדתה של ישראל הרבה מן האמת. במשך שנים רבות הצליחה אירן להוליך שולל את המערב ואת הסוכנות לאנרגיה אטומית, במיוחד בתקופתו של ראש הסוכנות הקודם, אל בראדעי. למותר להוסיף מיהו בראדעי ומה עמדתו שלגבי ישראל, במיוחד לאחר חזרתו אל מצרים וניסיונו להיבחר לנשיא הבא. לא תהיה זו הגזמה אם נקבע שבתקופת בראדעי, אירן התקדמה בצורה משמעותית ביותר בפרויקט הגרעיני שלה.
ההסכם, לכאורה, שהושג בין ראש הסוכנות לאנרגיה אטומית החדש, יוקיה אמאנו, לבין בכירים אירניים, איננו נהיר, לעת עתה. מן הדלפות ניתן ללמוד שההסכם, היה והוא יקוים, רחוק מאוד מלספק את ישראל.
סוגיית הגרעין האירני - הפתרון אינו מעבר לדלת
העיצומים שהוטלו על אירן עדיין אינן גורמות למנהיגי אירן לכורע ברך ולהצהיר על הזנחת תוכנית הגרעין. בתחילת יולי אמורות הסנקציות המשתקות להיכנס לתוקפן, כולל חרם אירופאי מוחלט על יצוא הנפט מאירן, הטלת מגבלות קשות על פעולות פיננסיות של הבנקים האירניים, עד כדי הוצאתם מהמסלקה הבינלאומית. מי שמבין היטב את המשעות של סנקציות אלה הם מנהיגי אירן. אל לנו לראות בהם כאנשים בלתי רציונליים, אף על-פי שהם מונעים מתוך אמונה דתית פנאטית. המשמעות היא מנהיגי אירן ינסו להרחיק את החרב המתהפכת על צווארם על-ידי ויתורים כאלה ואחרים. עד כמה הם תהיינה משמעותיות ומהותיות, אין לדעת כרגע.
מכוני מחקר רציניים ביותר זהירים מאוד בהערכתם לגבי מה שיקרה בזמן הקרוב. בדבר אחד מאוחדים כולם: בסבב שיחות אחד, הנוכחי, וגם אם ההסכם שהושג עם הסוכנות לאנרגיה האטומית, סוגיית הגרעין האירנית לא תגיע לפתרונה באופן מיידי. ראוי שכל המעורבים בנושא יבינו שהפתרון איננו מעבר לדלת. הוא נמצא אך הוא עדיין רחוק.
מותר לישראל להציג את עמדתה הקשוחה מאוד. היא המאוימת הישירה. יחד עם זאת, בהתייחס למורכבותה של הסוגיה האירנית, אסור לישראל להביע אי אמון מוחלט בכוונות המעצמות, במיוחד של ארה"ב. לא נטעה אם נאמר שמנהיגי המעצמות וכל המעורבים האחרים אינם מטומטמים גמורים, ומכאן שהם מבינים היטב את תמרוניה של אירן שנועדו לשטות בהם.
אין ברירה אלא לתת אמון במעצמות
לישראל אין ברירה אלא לתת אמון ולעודד את המעצמות להטיל סנקציות קשות על אירן, היה והשיחות הנוכחיות תיכשלנה. מיטב המומחים בעולם המערבי דבקים בהערכתם שסנקציות כלכליות קשות, עד כדי שיתוקה של אירן וקריסת כלכלתה, יובילו את מנהיגי אירן לחשבון נפש לגבי כדאיות הפרויקט הגרעיני. ישנם סימנים מעודדים המגיעים מאירן. נכון שעדיין אין טעם להרים כוסיות ולשמוח. הנהגת אירן יודעת לבצע פניות פרסה, לשטות ולמשוך זמן, אך לכל אלה ישנו גם "תאריך תפוגה".
עד עתה, המדיניות של ירושלים הוכיחה את עצמה. ראש הממשלה ושר הביטחון הצליחו "להבהיל" את מנהיגי המעצמות תוך יצירת אווירה של ערב יציאה לפעולה צבאית נגד אירן, בניגוד לעמדתן. יחד עם זאת, אסור להשתעשע במחשבה שמדיניות ההפחדה יכולה להמשיך עוד הרבה זמן. יש להיזהר מיצירת תחושה של מלל ומעשים אין.
לגיטמי להיות פסימי; חשוב להיות זהיר
כדי להבטיח שלחץ המעצמות על אירן יהיה אפקטיבי, לגיטימי לחלוטין שישראל תאותת על אי שביעות רצון מופגנת לגבי פשרות. לדידה, רק הפסקת תוכנית הגרעין האירנית תחשב כהישג. מאידך, על ישראל לקחת בחשבון שפעולה צבאית רבת היקף ומוצלחת באירן אינה אפשרית ללא תמיכתן של המעצמות, ובעיקר ארה"ב שהצהירה מפורשות שאופציה צבאית כן נמצאת על השולחן. אין טעם להיכנס לפרטים, אך כל המומחים מאוחדים בקביעה זו, כולל הצמרת הביטחונית של ישראל, בעבר ובהווה.
לגיטימי לדרוש את המקסימום. לגיטימי להיות פסימיים. לגיטימי להיות חכם ולא צודק. חובה גם להיות זהירים כדי לא לשבור את הכלים.