ישמעאל, מדינת כל פולשיה

מדינת ישראל הקטנה ניצבת מול גלי הגירה של לא-יהודים לתוכה המאיימים להציפה ולפגוע הן בעצם קיומה והן בייעודה העיקרי: ריכוז עם ישראל בארץ ישראל. מאז ראשית הציונות ושיבת ציון, במקביל לעליות לארץ ולשגשוג שהן הביאו לחבל ארץ נידח זה של האימפריה העותומאנית ושל האימפריה הבריטית, החלה גם הגירה ערבית לארץ. הסיבה הייתה הרצון ליהנות מן הפירות של שגשוג זה. התוצאה הייתה עלייה מתמדת בכמות תושביה הערביים של ארץ ישראל, במקביל לעלייה בכמות התושבים היהודיים. עם התפתחות התהליך, ובסיוע יהודים לא מעטים שמניעיהם אינם עולים בקנה אחד עם אלה של הציונות המקורית, מהגרים ערביים אלה וצאצאיהם, שהם הרוב בקרב ערביי ארץ ישראל, הפכו להיות "העם הפלשתיני" המומצא, לפי הגדרתו הקולעת של הפוליטיקאי האמריקני ניוט גינגריץ'. אותם יהודים לא מעטים ויתרו בהדרגה על הציונות, על העלייה היהודית, על ההתיישבות, וגם על השלום, שלו הם מטיפים מן השפה ולחוץ. יעדם המרכזי הפך להיות הקמתה של מדינה ערבית נוספת - בנוסף על פלשתין שממזרח לירדן, והפעם בלבה של ארץ ישראל המערבית. סיסמתם היא "תנו להם מדינה" כפתרון הקסם לכל בעיותיה של מדינת היהודים. למען הקישור השקרי בין שלום לבין מדינה פלשתינית - שני מושגים שהם דבר והיפוכו - הם מוכנים לרמוס את הדמוקרטיה ולהתעלם מרצון רוב העם כפי שהראו הבחירות; את זכויות האדם של יהודים בארצם, המיועדים לגירוש למען מולך "השלום", שכבר מזמן פינה את מקומו למדינה פלשתינית; את שלטון החוק, כאשר גם מערכות המשפט ואכיפת החוק מסייעות לא פעם לגחמותיהם של אנטי-ציונים ושל ארגוני ה"שלום" ו"זכויות האדם", ובלבד שאין מדובר ביהודים; ואת חופש העיתונות, כאשר זו (כמעט) כולה מתמסרת ומגויסת למען "הפתרון" היחיד ומונעת דיון באפשרויות אחרות, סבירות יותר ומסוכנות פחות. צדקנים וצבועים מדברים גבוהה-גבוהה אותם צדקנים המדברים גבוהה-גבוהה על שלטון החוק מעלימים עין מייבוא ומהעסקה של עובדים זרים לא חוקיים ומתגייסים למנוע גירוש של עבריינים אלה מן הארץ. מי שמתלהם ומתלהב מגירוש אזרחים יהודיים נאמנים מבתיהם בארצם, נחלץ לחסום בגופו את גירושם מהארץ של מועסקים בניגוד לחוק, ואפילו אם אלה מועסקים על-ידי נשים מכובדות כמו אשת שר הביטחון ורעיית היועץ המשפטי לממשלה. שלטון החוק נעצר מול דלתם של בכירים אלה. אותם צבועים המדברים גבוהה-גבוהה על שלטון החוק, רחמיהם נכמרים דווקא על מסתננים עבריינים, שאותם הם מכנים "פליטים" במטרה לאפשר את השארתם בארץ. אין מדובר בפליטים! גם אם לאותם מסתננים נשקפה סכנה באריתריאה או בסודן, מרגע שהם חצו את הגבול למצרים - חלפה הסכנה. המשך הדרך ממצרים לישראל איננו מטעמי פליטות ובקשת מקלט, אלא מרצון ליהנות מן הפירות של השגשוג הכלכלי הישראלי. שום גדר לא תעצור אותם - בוודאי כשזו אינה מגובה בהוראות פתיחה באש על מסתננים - כאשר בתוך הארץ יש מי שסוללים את דרכם. המטרה: מדינת כל אזרחיה ופולשיה המכנה המשותף לכל הגורמים הנחלצים למען מדינה ערבית נוספת ומיותרת, למען עובדים לא-חוקיים ולמען מסתננים-עבריינים - איננו שלום, או שלטון החוק, או רגשות אנושיים. המכנה המשותף שלהם הוא הרצון לדלל את האוכלוסיה היהודית בארץ ישראל ולהחלישה, כך שמדינת היהודים תפנה את מקומה למדינת כל אזרחיה, ולמעשה: למדינת כל פולשיה. ארגוני ה"שלום" ו"זכויות האדם", ובלבד שאין מדובר ביהודים, אמונים על הסיסמה של "תנו להם מדינה", לכל פולש זר לארץ ישראל. מימון המגיע מגורמים אנטישמיים מוסלמיים ונוצריים והמוזרם בצנרת של הקרן לישמעאל חדשה, אינו מיועד להביא שלום. כל תכליתו היא לערער את ישראל מבפנים ולהגישה על מגש הכסף לפולשים שאינם חוקיים ואינם יהודיים. ישראל "החדשה" פשוט לא תהיה ישראל; היא תהיה ישמעאל, מדינת כל פולשיה. חובה להתגייס ולהתנגד למסתננים ולצבועים המאבק הוא על עצם קיומו של הרוב היהודי במדינת היהודים. מי שמנמק את דרישתו לתת מדינה לכובש הערבי בגלל האיום הדמוגרפי, חושף את כוונותיו האמיתיות כאשר הוא חותר למעשה לתת את מדינת ישראל גופא לסוסים טרויאניים אחרים שישתלטו על המדינה מבפנים. מן הסתם הוא היה מתנגד בתוקף להבאתם ארצה של יהודים צאצאי עשרת השבטים... אבל, בקרוב, מן הסתם, הוא ידרוש לפתוח את שערי הארץ בפני מאות אלפי סורים שיתדפקו על שערינו... על-רקע זה חשוב שכל מי שמדינת היהודים יקרה ללבו - וגם שלום, וזכויות האדם, ודמוקרטיה, ושלטון החוק - חייב להתגייס מול הפלישה של מהגרים בלתי-חוקיים לסוגיהם ומול הצדקנים והצבועים הנושאים את שמותיהם של ערכים אלה לשווא, אבל יוצרים בכוונה תחילה איום דמוגרפי בלתי נסבל על מדינת היהודים. אל תתנו להם מדינה, ואל תתנו להם את מדינת היהודים האחת והיחידה!