מדינת ישראל הייתה כמרקחה! איזה עיתונאי אפנה נידח השווה את דוגמת הפרחים שעל הג'קט של
מרינה סולודקין לספה של בת-הדודה שלו, וסולודקין לא נשארה חייבת: "הג'קט שלי הוא תוצרת כחול-לבן!" היא כתבה בתגובה. וכל העיתונאים מתרגשים: סוף סוף אפשר לכתוב משהו צבעוני על חברת הכנסת שנחשבת בדרך כלל לאפורה במיוחד!.
אומר בכנות, מרינה סולודקין היא ממש לא לטעמי. המלחמה שלה בעד שימור חזקת הגיל הרך היא פשוט מעצבנת וחשודה כאינטרסנטית בעיני. בימים אלו ישנה התארגנות של המוני שוחרי שיוויון בין המינים להתפקד לקדימה. אלו בוודאי לא יצביעו לסולודקין. די ברור שהם ילחמו כדי שהיא לא תהיה ברשימה של קדימה. ואני, ששוקל ברצינות להצביע קדימה בבחירות הבאות, אצטרך לעשות זאת תוך שאני ממש סותם את האף, אם, ישמרנו השם, סולודקין תהיה עדיין שם.
אבל, בכל זאת, דווקא כמעצב גרפי, אני מבקש לצאת להגנת הפרחים של סולודקין. מה איכפת לכם מה צבע הפרחים? זה מה שחשוב? תקשיבו למילים, תבדקו את העובדות, תחקרו קצת!
הפרחים לח"כ ולד"ר
חבל לי כל כך שבכל המהומה הזו, לא נמצא ולו עיתונאי אחד שינצל את ההזדמנות הזו כדי לשאול סוף סוף את השאלות הנכונות לגבי סולודקין. עיתונאי שיחקור לא את גודלם של הפרחים שעל הספה, אלא את הקפיצים המסתתרים בקרביה. מה מניע אותה? כיצד היא פועלת? לאיזה מחנה היא שייכת? מה הם עמדותיה?
בעבור תחקיר כזה, לא מספיק לעשות בדיקה בגוגל. יש דברים שאפילו גוגל לא יכול למצוא. נסו למשל למצוא בגוגל אזכור של שמה של חברת הכנסת מרינה סולודקין. אזכור סתם ללא הקידומת ד"ר או ח"כ. כמעט שאין דבר כזה! ח"כ ד"ר סולודקין מקפידה על כך שיהדרו בכבודה. חברת הכנסת מקדימה דואגת שיקדימו לשמה את התואר ד"ר. לא סתם ח"כ! גם ח"כ וגם ד"ר!.
האמת היא שהתואר, בדיוק כמו הפרחים, אינו חשוב. מה שחשוב הוא שגוגל לא מגלה לנו למשל את כותרת עבודת הדוקטורט של ד"ר סולודקין, או את תמצית העבודה. מה היא חקרה בדיוק? אלו תגליות מדעיות נפלאות העלתה במחקריה? גוגל לא יודע את התשובה. חידה גדולה היא. ולמה החידה הזו צריכה בכלל לעניין אותנו? באמת, הדבר אינו מעניין, לולי היה הדבר מוסתר. ובכל זאת, חיפוש נוסף בגוגל יגלה לנו שהדוקטורט היה ב"תולדות הכלכלה והחברה" וכי התואר ניתן עוד בימי בריה"מ הקומוניסטית. עיתונאי נבון היה אף שואל את השאלה המתבקשת: האם המונח "תולדות הכלכלה והחברה", לא היה שם נמלץ יותר ללניניזם וללימודי הקומוניזם בתקופת בריה"מ הסובייטית?
ונכון היה במקום להתעסק בפרחים, גם לשאול לפשר התמיכה הבלתי מסוייגת של ד"ר סולודקין באיזבלה ומרינה בלפר, אשר חטפו את הילדה בת החמש מלילך רותם מאביה, ירון רותם. עיתונאי אמיץ היה ודאי מראיין את ירון רותם, ושואל אותו על החלק שנטלה פרופ' חבר מרינה סולודקין במאמצי השחרור המוקדם של איזבלה בלפר מהכלא הישראלי, בו ריצתה עונש מאסר בגין החטיפה הזו, תוך שהיא מנסה להפעיל לחצים על המערכת המשפטית במטרה להטות את משפטה של הסבתא החוטפת.
לוליינית פוליטית
ואולי אם סיפור החטיפה ישן מדי, עיתונאי חוקר שחושב לא רק על פרחים היה גם מגלה שד"ר סולודקין הייתה גם פרופ' חבר בחוג לתולדות הכלכלה והמחשבה החברתית באוניברסיטת מוסקבה ע"ש לומונסוב ובחוג להיסטוריה כלכלית, וגם שהקרירה האקדמית של סולודקין בבריה"מ הסובייטית הביאה אותה אף לשמש כסגנית ראש החוג. ואולי העיתונאי היה קושר עובדה זאת למה שדיווחו איגור גנטמן ו
אלכסנדר קוגן באתר בשפה הרוסית "איזרוס" על ראיון אקסלוסיבי עם סולודקין בעניין דרכה הפוליטית: "קיבלתי הצעות מכל סיעות הבית, פרט לחרדים ולערבים" מספרת שם מי שהייתה סגנית ראש החוג להיסטוריה כלכלית בבריה"מ הסובייטית, ומי שבלוליינות פוליטית מרשימה הצליחה להתברג לכנסת בשלוש סיעות שונות, ואף מבהירה היטב "אינני נאמנה לשום מפלגה ולשום מנהיג".
(אגב, כשלעצמי, המילים הללו מזכירות לי את שאמר לנין "אין מוסר בפוליטיקה, יש רק כדאיות. הנבל יכול להועיל לנו רק כי הוא נבל", אבל מה אני מבין בלניניזם? בחוג לתולדות ההיסטוריה הכלכלית יודעים עליו ודאי הרבה יותר ממני)
ואם יטה לי אוזן העיתונאי החוקר הזה, הוא יבדוק איך זה שעשרה ימים בדיוק אחרי הדברים המקוממים הללו, משחררת לשכתה של סולודקין הודעה שבה נאמר "דווקא הכניסה לקואליציה מהווה צעד מתבקש ועדיף בהרבה על הליכה לבחירות שהיו מביאות לפילוג והחלשה של המחנה הליברלי."
רגע, רגע, רגע... "מחנה ליברלי"? איך זה מתיישב בדיוק עם העובדה שסולודקין זכתה לאחד הציונים הנמוכים ביותר מבין כל חברי הכנסת במדד החופש (עיין "כנסת פתוחה"), וכי הציון הזה נמוך אף מהציון של ח"כ
דב חנין מחד"ש?
ועוד רגע בבקשה. איך התמיכה הפתאומית הזו במופז מתיישבת עם הכותרות של כמה חודשים לפני כן, שבהן סולודקין תמכה דווקא בלבני?
האג'נדה האמיתית של סולודקין
אז בואו נעצור רגע. כמעצב גרפי וכאזרח וכמצביע קדימה בפוטנציה, אני קורא לעיתונאים, אבל יותר מכך, לכל תומכי קדימה, המתפקדים אליה, והשוקלים להצביע אליה לעסוק לא בדוגמת הפרחים שעל הספה, אלא בלוליינות הלניניסטית של הקפיצים שבתוכה. כל מה שצריך זה פשוט לשאול את השאלות הנכונות!
התשובות בוודאי תעלנה למסקנה אחת חדה כתער: האג'נדה שלפיה פועלת סולודקין היא אג'נדת ההישרדות על הכיסא, בכל דרך אפשרית כשהיא מוכנה להחליף חדשות לבקרים כל אג'נדה אחרת, בתנאי שזו משרתת את אג'נדת ההשרדות שלה בכנסת. השאלה היא האם מי שזו האג'נדה שלה, ראויה לייצג אותנו בכנסת.