ראש ה
ממשלה,
בנימין נתניהו, סיכל אתמול פתרון חוקי סביר לתסבוכת משפטית שלה היו שותפים הממשלה באוזלת ידה, הפרקליטות במגמתיותה הפוליטית, ובג"ץ שלא השאיר את סוגיית הבעלות על הקרקע לגמר הדיון בערכאה שבה היא נמצאת בשלבי דיון. כך הוכתמה החברה הישראלית בגירוש אזרחים נאמנים מבתיהם בגלל טענה בלתי בדוקה של גורמים יהודים עוינים בשם בעלי קרקע שספק אם הם קיימים. כך נוצרה ברית בלתי קדושה בין כל הגורמים הללו, שתוצאתה פגיעה קשה בזכויות האדם של כמאתיים אנשים והפיכתם לפליטים בארצם.
נתניהו אומנם התחייב לבצע את הוראת בג"ץ ולפנות את בתי גבעת האולפנה בבית אל, אבל בית המשפט העליון עצמו לא שמר על כבודו והמשיך לנסר את אמון הציבור בו, שכל כך חיוני לתפקודו. ואגב, הסתבכות בינלאומית מיותרת, שהייתה אחד הנימוקים לפסילת חוק ההסדרה - זו לא נמנעה.
נתניהו הוכיח, שגם אם הוא רוצה אין הוא יכול לעמוד בלחצי השמאל הקיצוני עליו ועל שריו. צירוף קדימה לממשלה נתן לנתניהו את הגב הפרלמנטרי כדי להתקפל בפני
יריב אופנהיימר וחבר מרעיו. שותפיו הקואליציוניים מהשמאל, ברק ומופז ומפלגותיהם, מנווטים אותו שמאלה.
הפגנת המנהיגות של נתניהו באולם המליאה לוותה בחבילת "פיצויים" ל
מתנחלים, שככל הנראה תישאר מן השפה ולחוץ, כדי למנוע...הסתבכות בינלאומית מיותרת: הבתים שיפונו מגבעת האולפנה ינוסרו - מעשה שהיתכנותו ההנדסית מוטלת בספק - ותוך כדי התהליך ככל הנראה ייהרסו; סמכויות שר הביטחון לאשר בנייה ביהודה ובשומרון יופקעו ממנו לטובת ועדת שרים בשליטת הליכוד - אבל כפי שראינו, הליכוד עצמו נשלט על-ידי ברק; 300 דירות חדשות ייבנו בבית אל - בלי כל תאריך יעד; ויוקם מנגנון משפטי "להגנה מתביעות עתידיות", כינוי מכובס להפקרת תביעות עתידיות לבג"ץ בידיהם של פרקליטים מוטים ומגמתיים בפרקליטות המדינה. אדם פרטי שעורך דינו אינו מייצג את האינטרסים של הלקוח היה מפוטר לאלתר, ולא היה נמסר לידיו מנגנון משפטי נוסף.
אתרוג או חזון?
אם גבעת האולפנה תיהרס, השמאל הקיצוני ותומכיו הפוליטיים במערכות המשפט והתקשורת ישיגו את שלהם ותאבונם רק יגבר. גירוש יהודים והרס יישוביהם יימשך, ואיוולת "פתרון" שתי המדינות תמשיך לסכן את מדינת ישראל. נתניהו הציג כביכול מנהיגות ודיבר על כיבוד החלטות בית המשפט, אך שילם דמי חסות לשמאל הקיצוני. ואף-על-פי-כן, ספק אם מעשהו יספיק כדי להקנות לו מעמד של אתרוג.
במקום להתחנף לשמאל הקיצוני נתניהו צריך להתנער מן המתווה המדיני שהציג בנאומי בר-אילן והקונגרס, ולחתור להשבת מדינת ישראל אל החזון הציוני. מדינה פלשתינית (ממערב לירדן) ושלום הם דבר והיפוכו, ולא לשם כך הוא נבחר.